מצודת דוד על תהילים סא

מקצה הארץ. כשהיה נלחם עם ארם אמר כשאני בקצה הארץ רחוק מא״‎י כאשר לבי מעוטף בצרות אקרא אליך שתנחם אותי:

בצור ירום ממני. ר״‎ל שאנצח מלכים החזקים ממני:

כי היית. מעולם היית מחסה לי כמגדל חזק:

אגורה. וכ״‎כ אגורה באהליך עד עולם להיות נסתר בו מפני האויב והוא ענין מליצה:

אחסה וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש:

שמעת. מעולם שמעת לנדרי אשר נדרתי בעת הלחמי מול האויב כי נתקבל ברצון ונתת ארץ האויב להיות ירושת ישראל יראי שמך:

ימים. לזה גם עתה שמע לי ותוסיף ימים על הימים שאני בהם עתה ולא אמות ביד האויב ושנותי יהיו כשני כל הדורות והם שבעים שנה:

מלך. על עצמו אמר וכן כי אין המלך יוכל אתכם (ירמיה ל״‎ח) וצדקיה אמר על עצמו:

לפני אלהים. בבה״‎מ מבלי לכת לארץ העמים להלחם בם:

חסד ואמת. חסדי המקום ואמיתת הבטחתו יהיה מזומן לשמרו מן האויב מבלי מלחמה:

כן. ר״‎ל כמו שאני מזמר כאשר אנצח המלחמה כן אזמר לעד כאשר לא תבוא עלי מלחמה כלל:

לשלמי. בעת אשלם נדרי בכל יום אזמר אז לשמך כי מוטב לי לדור נדרים בכל יום עד שלא באה עלי המלחמה מלדור בעת המלחמה שאנצל מן האויב ולנצח אותו: