מעילה טז:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אֲכִילַת שְׁרָצִים לוֹקֶה עָלָיו בִּכְזַיִת מַאי טַעְמָא 'אֲכִילָה' כְּתִיב בְּהוּ

וְהָתָנֵי רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא פָּתַח הַכָּתוּב בַּאֲכִילָה וְסִיֵּים בְּטוּמְאָה

מָה טוּמְאָה בְּכַעֲדָשָׁה אַף אֲכִילָה בְּכַעֲדָשָׁה וְקַלְּסֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן וְקַשְׁיָא לִדְרַב

לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּמִיתָתָן כָּאן בְּחַיֵּיהֶן

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְהָא רַב אַמַּתְנִיתִין קָאֵי וּמַתְנִיתִין כׇּל הַשְּׁרָצִים קָתָנֵי אֲפִילּוּ בְּמִיתָתָן לָאו דְּאִיכָּא פּוּרְתָּא מֵהַאי וּפוּרְתָּא מֵהַאי אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף הָהִיא דִּיּוּקָא דִּילָךְ הוּא רַב שְׁמַעְתָּא בְּעָלְמָא קָאָמַר

וְקַלְּסֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵיתִיבִי הָאֵיבָרִין אֵין לָהֶן שִׁיעוּר אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּזַיִת נְבֵלָה וּפָחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ מְטַמְּאִין וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא בִּכְזַיִת

אָמַר רָבָא בְּמוּבְדָּלִין דִּבֵּר הַכָּתוּב

אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא אֶלָּא מֵעַתָּה בְּהֵמָה נָמֵי לִיפְלְגִי בֵּין מוּבְדֶּלֶת לְשֶׁאֵינָהּ מוּבְדֶּלֶת