מעילה יז.
Meilah 17a · מעילה · free full Hebrew text
Open in the reader →אֲמַר לֵיהּ כִּי קָא מַקֵּישׁ רַחֲמָנָא לְבַל תְּשַׁקְּצוּ אֲבָל לְשִׁיעוּרִין לָא
מַתְנִי' דַּם הַשֶּׁרֶץ וְהַבָּשָׂר מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כֹּל שֶׁטּוּמְאָתוֹ וְשִׁיעוּרוֹ שָׁוִין מִצְטָרְפִין
טוּמְאָתוֹ וְלֹא שִׁיעוּרוֹ שִׁיעוּרוֹ וְלֹא טוּמְאָתוֹ לֹא טוּמְאָתוֹ [וְלֹא] שִׁיעוּרוֹ אֵין מִצְטָרְפִין
גְּמָ' אָמַר רַב חָנִין אָמַר רַב זְעֵירָא
וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא הַטְּמֵאִין מְלַמֵּד שֶׁהֵן מִצְטָרְפִין וַאֲפִילּוּ שֶׁרֶץ וָשֶׁרֶץ שֶׁרֶץ וָדָם בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת
אָמַר רַב יוֹסֵף לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּכוּלּוֹ כָּאן בְּמִקְצָתוֹ
וּמְנָא תֵּימְרָא מִדְּתַנְיָא נִשְׁפַּךְ עַל הָרִצְפָּה וְהָיָה מְקוֹמָהּ קָטַפְרֵס אִיהֵל עַל מִקְצָתוֹ טָהוֹר אִיהֵל עַל כּוּלּוֹ טָמֵא
מַאי מִקְצָתוֹ אִילֵּימָא מִקְצָת דָּם וְהָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר רַבִּי רְבִיעִית דָּם שֶׁהֵגִיס בָּהּ טְהוֹרָה
אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ כָּאן בְּכוּלּוֹ כָּאן בְּמִקְצָתוֹ שְׁמַע מִינַּהּ
שָׁאַל רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בָּעִיר רוֹמִי מִנַּיִן לְדַם שְׁרָצִים שֶׁהוּא טָמֵא אֲמַר לֵיהּ דְּאָמַר קְרָא וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו חֲכֵים לֵיהּ בֶּן יוֹחַאי אָמַר לָהֶם תַּלְמוּד עָרוּךְ בְּפִיו שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי שֶׁפַּעַם אַחַת גָּזְרָה הַמַּלְכוּת גְּזֵרָה שֶׁלֹּא יִשְׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת וְשֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְשֶׁיִּבְעֲלוּ אֶת נִדּוֹת
הָלַךְ רַבִּי רְאוּבֵן בֶּן אִיסְטְרוֹבָּלִי וְסִיפֵּר קוֹמֵי וְהָלַךְ וְיָשַׁב עִמָּהֶם אָמַר לָהֶם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹיֵב יַעֲנִי אוֹ יַעֲשִׁיר אָמְרוּ לוֹ יַעֲנִי אָמַר לָהֶם אִם כֵּן לֹא יַעֲשׂוּ מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּדֵי שֶׁיַּעֲנוּ אָמְרוּ טָבֵית אָמַר לִיבְטַל וּבִטְּלוּהָ
חָזַר וְאָמַר לָהֶם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹיֵב יַכְחִישׁ אוֹ יַבְרִיא אָמְרוּ לוֹ יַכְחִישׁ אָמַר לָהֶם אִם כֵּן יָמוּלוּ בְּנֵיהֶם לִשְׁמוֹנָה יָמִים וְיַכְחִישׁוּ אָמְרוּ טָבֵית אָמַר וּבִטְּלוּהָ
חָזַר וְאָמַר לָהֶם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹיֵב יִרְבֶּה אוֹ יִתְמַעֵט אָמְרוּ לוֹ יִתְמַעֵט אִם כֵּן לֹא יִבְעֲלוּ נִדּוֹת אָמְרוּ טָבֵית אָמַר וּבִטְּלוּהָ
הִכִּירוּ בּוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי הֶחֱזִירוּם אָמְרוּ מִי יֵלֵךְ וִיבַטֵּל הַגְּזֵרוֹת
Meforshim on this daf
- רש"י על מעילה Rashi on Meilah
אמר ליה כי אקשינהו רחמנא - בהמה טמאה וטהורה לשרצים לאו לפלוגי שיעורא בין נבילה מובדלת בין לנבילה שאינה מובדלת אלא לבל תשקצו וקמ"ל דאחת נבלת בהמה טמאה ואחת נבלת בהמה טהורה ואחד שרצים מחייב האוכלן משום בל תשקצו נמי ולאפושי לאו בנבלת בהמה טמאה לבד מלאו דנבלה…
- תוספות על מעילה Tosafos on Meilah
השרצים מצטרפין זה עם זה - כגון שמונה שרצים החולד והעכבר וגו':
- חידושי אגדות על מעילה Chidushei Agadot on Meilah
שלא ישמרו את השבת כו׳. באו לבטל ג׳ מצות אלו אשר נתנו לישראל להיותם מוגדלים הבדל גדול מן האומות בשבת ובמילה כתיב אות היא ביני וביניכם ולפי שהאשה אינה במילה בא לה הבדל מבין האומות במצות הטבילה וכמ״ש בכריתות שלא נכנסו ישראל בברית כשקבלו התורה אלא במילה ובטבילה…
- גליון הש"ס על מעילה Gilyon HaShas on Meilah
תוס' ד"ה דכתיב וכו' מייתורא דוי"ו. במדרש רבה פ' ח"ש פ"ס רשב"י אומר טמא הטמא ר"א בן יוסי אומר זה וזה ועיין מנחות דף נא ע"ב תוספות ד"ה וי"ו:
- הגהות יעב"ץ על מעילה Haggahot Ya'avetz on Meilah
שאל רבי מתיא וכו' בן יוחא ברומי מניין כצ"ל:
- מראית העין על מעילה Marit HaAyin on Meilah
שאל רבי מתיא ן' חרש את רבי שמעון ן' יוחאי מנין לדם שרצים וכו'. עיין מ"ש אני בעניי בפתח עינים בס"ד ועוד כתבתי בזה בהשמטות בסוף הספר דף ק' ע"א בס"ד:
- פתח עינים על מעילה Petach Einayim on Meilah
שאל ר' מתיא בן חרש את רבי שמעון בן יוחי בעיר רומי מנין לדם שרצים וכו'. יש לדקדק דמאחר דר' מתיא כבר ידע ענין זה שעבר בין רשב"י ור"א בר יוסי וכמ"ש להם לתלמידיו למוד ערוך בפיו של ר"א ברבי יוסי שפעם אחד וכו' א"כ אמאי שאל לרשב"י מנין לדם שרצים וכו' הא כבר קדמה לו…
- רבינו גרשום על מעילה Rabbeinu Gershom on Meilah
א"ל כי אקשינהו רחמנא. דכתבינהו בהמה ושרץ בחד קרא דכתיב והבדלתם בין הבהמה הטהורה וגו' לבל תשקצו ולא לפלוגי שיעורייהו לשויי הפלגה בין בהמה מובדלת לשאינה מובדל' דומיא דשרץ אלא לבל תשקצו לאפושי בה לאוי יתירי לאו דלא תאכל נבילה ולאו דלא תשקצו למ"ה. ואית דמפרשי א"ל…
- רש"ש על מעילה Rashash on Meilah
במשנה כלל אר"י כו'. ופסקו הרמב"ם בפ"ד מהלכות ט"א הי"א וכ"כ בפי' הכלל הזה אמת. וקשה דהלא ביומא (פ"א) אמרינן דרבנן פליגי עלי' ע"ש. ונ"ל דסמך אסוגיא דסוכה (יז) דאזלא כוותי' ע"ש: