מראית העין על סוטה כ

רבי ישמעאל אומר י"ב חדש ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר להן מלכא וכו' הן תהוי ארכא לשלותך וכתיב כלא מטא על נ"נ מלכא וכתיב לקצת ירחין תרי עשר בסמוך פירש דאין ראיה דדילמא שאני גוים דלא מפקיד דינא עלייהו. ולפום ריהטא יש להעיר דבלאו הכי אין ראיה חדא דהתם כל זמן שעשה צדקה לא אירע לו שום דבר וכשפירש תכף בא לו הגזרה והשתא אין ראיה דזכות תולה דדילמא אינה תולה כלל ושאני נ"נ דדוקא בעת שהיה עושה אהניא ליה. ותו אי אמרת דגם זכות סוטה היא שמתמדת לעשות דילמא תולה כמה שנים ומה שלא תלה לנ"נ הוא שביטל צדקתו. ואפשר לומר דמקרא הוא דורש דכתיב כלא מטא על נ"נ לקצת ירחין י"ב ולא הול"ל הכא כלא מטא. ותו סמיכות לקצת ירחין למ"ש כלא מטא זה מורה דהכתוב מודיענו דתולה י"ב חדש. ובהכי ניחא דרבי ישמעאל אמר וכתיב כלא מטא וכתיב לקצת ירחין והני תרי וכתיב דקאמר למה לי הא הכל הוא נמשך הן תיהוי ארכא לשלותך כלא מטא על נ"נ מלכא לקצת ירחין וא"כ כיון שהכל כתיב זה אחר זה לא הול"ל וכתיב וכתיב אמנם רבי ישמעאל הורה לנו דרשתו מהיכן דייק לה דהיינו מדכתיב כלא מטא וגם מדכתיב בסמוך לקצת ירחין כמו שאמרנו ולז"א וכתיב וכתיב ודוק הטב: