מראית העין על ראש השנה יז:

למי שמשים עצמו כשיריים. פירוש דמלב ונפש אינו מחשיב עצמו כלל וזו מדה קדושה לקבוע בלבו באמת ולעשות מעשה שניכר דמשים עצמו כשיריים ובוחן לבות יודע דכן הוא ודובר אמת בלבבו ופיו ולבו שוין וזו היא שקשה ולכן אמר אליה וקוץ בה:

עד שבא רבי עקיבא ולימד כאן קודם גז"ד כאן לאחר גז"ד. כתב הרב עיון יעקב ז"ל נראה דרבי עקיבא אזיל לשיטתיה דאיתא ביומא דף פ"ה עבירות שבין אדם לחבירו אין יה"כ מכפר עד שירצה את חבירו שנאמר מכל חטאתכם לפני ה' תטהרו רבי עקיבא אומר אשריכם ישראל וכו' ופירש מהרש"א דרבי עקיבא חולק אר"א וס"ל לפני ה' תטהרו לא קאי אעבירות שבין אדם למקום רק שהקב"ה עצמו יטהר אתכם ואין חילוק בין חטא שבין אדם לחבירו או למקום הכל יה"כ מכפר א"כ מכ"ש תשובה שעושה זדונות כזכיות לכך הוצרך לתרץ כאן קודם גז"ד כאן לאחר גז"ד עכ"ל וכתב עליו הרב כמהר"ר חנניא בונדי זלה"ה וז"ל האי כ"ש דאית ביה פרכא שהרי יה"כ מכפר על עשה ועל ל"ת ובזמן השעיר היה מכפר על הכל משא"כ התשובה עכ"ל ונראה שכונתו דאם נאמר דמיירי דוקא כשעשה תשובה מאהבה דזדונות נעשות לו כזכיות ובהא הוא דקאמר דעדיף מיה"כ א"כ לדידיה אמאי הוצרך לומר כאן קודם גז"ד וכו' כיון דבתשובה מיראה גרע טפי מיה"כ ודאי: אמנם אני בעניי אומר אעיקרא דדינא פירכא דהרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות לא כתב כן. ונראה שכונת הרב עיון יעקב על הרב מהר"י פינטו ז"ל שהוא ז"ל כתב דרבי עקיבא פליג אראב"ע בהא דעבירות שבין אדם לחבירו וכו'. אמנם אין כונת הרי"ף דיה"כ מכפר מה שחטא לחבירו. רק כונת הרי"ף דראב"ע סבר דאם לא פייס לחבירו אין יה"כ מכפר גם העבירות שבין אדם למקום. ורבי עקיבא סבר דהגם דעבירות שבינו לבין חבירו במקומן עכ"ז יום הכפורים מכפר עבירות שבין אדם למקום. אבל לא סבר רבי עקיבא דיה"כ הוא מכפר עבירות שבינו לחבירו אע"פ שלא פייסו ונתרצה כאשר הרואה יראה בכל לשון הרב מהר"י פינטו ז"ל וגם אינה סברא בעולם שיכפר עבירות שבין אדם לחבירו וא"כ נפל היסוד ודוק היטב. שוב נזכרתי שכן כתבתי בפתח עינים ושם הקשיתי על הרב מהמדרש ע"ש: