מראית העין על פסחים קיט.

אמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן אודך כי עניתני ותהי לי לישועה אמר דוד וכו'. אפשר לפרש במ"ש בספר תורת המנחה כ"י לרב קדמון זה שמו מהר"ר יעקב סקלי ז"ל מרז"ל דישי קרא לשפחתו שתבא לשכב עמו והשפחה היתה צנועה וגילתה להגברת אשת ישי ושינתה עצמה בלבוש השפחה והיתה עמו ונתעברה מדוד וכשהוכר עוברה אמר ישי לבניו שהוא היה פרוש ממנה כמה שנים וא"כ זנתה והבנים היו רוצים להורגה לה ולעובר וא"ל ישי אל בני שיצא לעז עליכם שגם אתם ממזרים לכן הניחוה שתלד ויהיה הילד כמו עבד שלכם ולכן היה דוד הע"ה בצאן מאוס ומובדל עד שבא שמואל הנביא וגילה הדבר שהוא בן כשר לאביו ולאמו ומשחו למלך זהת"ד וכבר כתב הרמ"ע ז"ל דישי מד' שמתו בעטיו של נחש רק שסבר שבא מפסול מואבית ורצה לטהר זרעו לבא על השפחה על תנאי כמ"ש רבי טרפון וגורי האר"י ז"ל כתבו דשפחת ישי היתה גלגול הגר ובאה לתקן מה שהיתה שרה קלה בעיניה ולכן עתה שמרה כבוד גבירתה וגלתה לה הדבר ושמרה הסוד. ועפ"ז יתבאר מאמרינו דדוד הע"ה אמר אודך כי עניתני שבא הדבר בהעלם דבזה באה נשמתי ממקום עליון ותהי לי לישועה. וישי אמר אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה רמז על אשתו שבאה כמו שפחה כר"ת אבן מאסו הבונים אמה. ועי"ז שהיה בהעלם מאסו הבונים קרי ביה הבנים שהם חשבו שאמם זנתה והיו רוצים להרגה והיא באה כשפחה כר"ת אבן מאסו הבונים אמה. אך לראש פנה ס"ת גימטריא אשה עם הכולל. היתה לראש פנה עקרת הבית. ואחיו אמרו מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו שהיה סוד כמוס ודאי מאת ה'. ושמואל אמר זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו כי מה שהוא רצון ה' נשמח בו ואמר כן שמואל אף שהיה כנגדו כמשז"ל: