מראית העין על נדרים לב.

אמר רב יהודה אמר רב בשעה שאמר לו הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה התהלך לפני והיה תמים אחזתו רעדה אמר שמא יש בי דבר מגונה וכו'. צריך להבין מה כל החרדה הזו הלא לפי ידיעת וחכמת אברהם אע"ה ידע דמה יצדק אנוש עם אל ובכל אשר יעשה עדיין לא הגיע לחיובו. ואפשר במה ששמעתי מיסוד מרן הקדוש מהר"י קארו ז"ל בכונת פסוק נח איש צדיק תמים היה בדורותיו דצדיק נאמר על שמירת היסוד ותמים נאמר על שהוא נשמר מע"ז דכתיב פרשת שופטים לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש וכו' ושואל אוב וידעוני וכו' תמים תהיה עם ה' אלהיך וכו' ומזה נלמד דנשמר מע"ז ומעונן וכו' ושואל אוב וכו' נקרא תמים ונח היה בדור המבול שפגמו בעריות ובדור הפלגה שפגמו בע"ז וז"ש איש צדיק ששמר היסוד תמים שנשמר מע"ז בדורותיו תרתי דור המבול ודור הפלגה. אמנם בדור המבול אמר לו הקב"ה כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה דייקא דור המבול שפגמו בג"ע ואתה צדיק שומר הברית עכ"ד. ולפ"ז תמים נאמר על שנשמר מע"ז זאת היתה לו לאברהם אע"ה בשעה שא"ל הקב"ה התהלך לפני והיה תמים מע"ז מכלל שעדיין לא היה תמים בע"ז לכך רעדה אחזתו שאחר אשר הגדיל לעשות לאבד ע"ז ומסר עצמו לכבשן האש עדיין אינו תמים אמר שמא דבר מגונה יש בי שאני עושה איזה דבר שהוא תשמיש איזה ע"ז ואנכי לא ידעתי וז"ש דבר מגונה מע"ז יש בי בבלי דעת. כיון שא"ל ואתנה בריתי וכו' דאינו משום לתא דע"ז אלא להשלים רמ"ח אברים והוא תמים בענין אחר נתקררה דעתו שלא הי"ל פגם מלתא דע"ז כאשר חשב:

אמר רבי הושעיא כל המתמים עצמו שעה עומדת לו. אפשר לרמוז בזה פירוש יהי לבי תמים בחקיך. וכדי שלא נאמר דמה שאמר יהי לבי תמים בחקיך היינו שמכוין להנאתו ולטובתו שכל המתמים עצמו שעה עומדת לו. לזה אמר לא כי אלא מה ששאלתי הוא למען לא אבוש. והעד על זה שאיני מכוין להנאתי כלתה לישועתך נפשי לדברך יחלתי כלומר לפניך גלוי כי כלתה נפשי בעבור ישועתך ולא להנאתי. ובכל חצות לדברך יחלתי ליחד הדודים מלשון ראוה מדברת יחלתי עת דודים וזהו חשקי ותאותי לא לכבודי והנאתי: