מראית העין על מועד קטן ט.

שמחים שנהנו מזיו השכינה. שכל אחד נתעברה אשתו מבן זכר. אפשר דהשכינה נקראת שמחה והיה יחוד עליון ועי"ז היה שפע רב ובכונת נהנו מזיו השכינה ומהשפע עליון וז"ש שמחים נשפעים מהשכינה הנקראת שמחה וטובי לב טוב הוא יסוד לב מ' ונהנו מהאור הנמשך בכל העולמות על ידי זיווג יסוד ומ'. ולכן זכו לבנים זכרים מדה כנגד מדה כי אמרו רז"ל שכבודו של הקב"ה עולה מן הזכרים והפשוט דהזכרים חייבים בכל המצות ובתלמוד תורה השקולה ככל המצות ותלמוד גדול שמביא לידי מעשה. ועד"ה שאם יזכו על ידם יתעורר זיווג עליון ונשמתם תהיה מ"ן ובמקום אחר הארכתי. ומשו"ה זכו לבנים זכרים:

כיון שאמר אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך מיד נענה באותה שעה נהפכו וכו'. בזה אפשר לרמוז ארוממך ה' בסוד גדלות כי דלתני ורמז בהעלם לשון דלת ענין השערים דלתי ההיכל שנפתחו בשבילו. ולא שמחת אויבי לי כי אדרבא נהפכו פניהם וכו' העלית משאול נפשי חייתני ממש כמו שאמרו רז"ל באותה שעה חיה דוד. ואפשר לרמוז שמחים וטובי לב על הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולשלמה ולישראל עמו. אשר עשה ה' שזה יחוד כולל שנכנס ס"ת להיכל וזה רמז אשר רמז לאימא עשה אותיות שעה היא מ' ה' קב"ה וזה נעשה בעבור דוד עבדו. וגם רמז עש"ה גימטריא שלמה וז"ש על הטובה אשר עשה לדוד ולשלמה שבן בת שבע יבנה בית המקדש וזה מורה שלא חטא ח"ו וזה רמז דוד שלמה ישראל ר"ת שדי שהיה יחוד ע"י דוד שהביאו ארונו וע"י שלמה שבנה בית המקדש וע"י ישראל וזהו על הטובה אשר עשה ה' לדוד ולשלמה ולישראל עמו. ואפשר שדוד ברוח הקדש שאל עשה עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבושו עשה גימטריא שלמה שימלוך שלמה ויבנה בית המקדש וזה עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבושו כי אתה ה' עזרתני ונחמתני. רוח ה' דיבר בו שיעשה בשבילו זיווג כולל בכניסת ס"ת בהיכל בית המקדש דלא אפשר זה אלא על יד מי שלא חטא ולא פגם היסוד כמ"ש במ"א משם הרב המופלא עיר וקדיש מו"ר ניהו רבא מהר"ר חיים ן' עטר ז"ל. וז"ש עשה עמי כלומר בעבורי אות יסוד לטובה מ' דכשיתחבר היסוד טוב עם ה' מ' נעשה טובה ויהיה זיווג כולל ויראו שנאי ויבושו כי אתה ה' עזרתני מלשון אעשה לו עזר וב"ש שלי ונחמתני דשלמה בן ב"ש ימלוך: