מראית העין על מועד קטן ט

יהא רעוא דתזרע ולא תחצד וכו'. ראשונים שאלו אשר היו תמהי"ם מה זה היה לרבנן קדישי לפתוח בסדר ברכות כי האי גוונא דהפשט קללה הוא ופירש הגאון מהר"ם מפאדובה ז"ל כי הם מרוב הענוה סברי דהם אינם ראוים לברכו דיש לו אב ר"ם הוא הקדוש וברכתו ברכה. והם אינם ראוים לברכו ומ"מ להשיבו ריקם אינו משורת דרך ארץ ומה גם דאמרו רז"ל אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך לזה נתחכמו וא"ל הברכה בלשון קללה כדי שאביו יפרש הדברים בלשון ברכה ואז יחולו הברכות בכפלים אם מצדם שכונתם לטובה ואם מצד אביו שיברך הברכות בפירוש זהו תורף דבריו ז"ל. ואפשר לומר דרך דרש ורמז דמ"ש רשב"י אנשים של צורה הם כונתו שהם קדושים ובכח תורתם עשו החומר צורה כי כן צורה בגימטריא אש דעל ידי אש דת שלטו ביצר גימטריא ש' דהתורה אש מבטלת יצר גימטריא ש' בכח אש התורה יתר א' על יצר לבטלו וז"ש אנשים של צורה הם. והם עשו בחכמה לומר לשון סתום שכולל ברכות גופניות ונפשיות. ורשב"י לבנו קטן פירש לו בדרך יבחר באותה שעה ברכות גופניות. ואולם כולל הלשון גם ברכות נפשיות. תזרע ולא תחצד שה' ברחמיו זורע התורה והמצות כמשז"ל והפירות לבעליהן וז"ש תזרע ולא תחצד שלא יהיה כונתך לאכול פירות כי אם שלא ע"מ לקבל פרס בשום צד. תעול ולא תפוק שהתורה והמצות יכנסו באוצר טוב ולא תפוק שלא תחטא ויצאו לסט"א. תפוק תוציא בירורים על ידי התורה והמצות ולא תעול שלא תגרום בחטא שיכנסו ניצוצות הקדושה בסט"א. לחרב ביתך ולתיב אושפיזך שתגלה לכבוד השכינה כמו רשב"י וחביריו כאשר כתב הרמ"ק בספר גרושין. לבלבל פתורך בחידושי תורה ושקלא וטריא ולא תחזי שתא חדתא דלא תחטא ובר"ה תחזור בתשובה ותהיה שתא חדתא אלא תמיד תהיה בקדושה: