מראית העין על מועד קטן ה.

אמר רבי יהושע בן לוי כל השם ארחותיו בעה"ז זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה וכו'. אפשר דכיון דהוא שם ארחותיו יש לו זכות לראות הנס בעיניו כמו שאמרו רז"ל דכאשר הנס בזכותו עיניו תחזינה משרים וז"ש זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה ורואה דייקא. ובזה פירשו הראשונים נ"ן פסוק ישמח צדיק כי חזה נקם שרואה הנס בעיניו ויאמר אדם אך פרי לצדיק שיכירו ויאמרו כלם שהנס בזכותי עכ"ד ואפשר להרחיב הענין ונקדים דאמרו רז"ל דכשהנס בשם הוי"ה מדת רחמים אז אף כשאין הנס בזכותו יכול לראות הנס. גם אין לשמוח במפלת אויביו וז"ש ישמח צדיק והשמחה אינה על מפלת אויביו ח"ו דכתיב בנפול אויביך אל תשמח. רק השמחה הוא כי חזה נקם שראה הנס בעיניו דזה יורה דהנס בזכותו. ויאמר אדם אך מיעוט כלומר לא תימא דשמח במפלת אויביו רק השמחה הוא שהוא פרי לצדיק. וכי תימא מאן מוכח דילמא אינו בזכותו ורואה הנס שנעשה במדת רחמים דאז יכול לראות הנס אף שאינו בזכותו. לז"א אך יש אלהים אך מיעוט מדת רחמים כי יש אלהים שופטים בארץ ומדת הדין בעולם ואפ"ה רואה הנס מוכרח שהוא פרי לצדיק והוא בזכותו. והיינו מאמרין כי הנה אמרו בזהר הקדוש כי דרך הוא פתוח דרך כבושה וארח הוא סתום וז"ש כל השם ארחותיו לא מיבעיא הנגלות שהוא נזהר בהם אלא אפילו ארחותיו דיש בהם צדדין לכאן ולכאן הוא מיראת ה' שם ארחותיו אף שאינם נגלים מעיין ושוקל אותם שיהיו על פי התורה וכן דרכו תמיד וז"ש ארחותיו לשון רבים לזה זוכה ורואה הנס הגם שאינו במדת רחמים וזהו שאמר אראנו בישע אלהים דייקא אף שמדת הדין בעולם והנס אינו במדת רחמים עם כל זה זוכה ורואה הנס שהוא בזכותו: ואפשר לרמוז דכיון דשם ארחותיו זוכה ליחד הדודים ולהמשיך שפע עליון וזה רמז ושם ו' רמז לקב"ה שם מ' דרך לשון זיווג והוא כמספר הויה אלהים ב' פעמים אראנו בישע יוד חכמה ש"ע נהורין יושפעו למ' אלהים וא"ש ההי"ב: