מראית העין על עירובין כא

דרש רבא מאי דכתיב ויותר שהיה קהלת חכם עוד לימד דעת את העם אזן וחקר ותקן משלים הרבה לימד דעת את העם דאגמריה בסימני טעמיה ואסברא במאי דדמי ליה וכו'. יש להרגיש מאי ק"ל בכתו' ותו מאי דרש לימד אגמרה בסימניה ומה דרשה היא זו, ותו אמאי ברישא הביא כל הכתוב והוא לא פירש ולא לימד אלא בלימד דעת. ואפשר ונקדים מ"ש הרב מהר"ר משה חאג'יז ז"ל בסוף שו"ת הלכות קטנות ח"א ששמע משם הרב מר אביו ז"ל שהיה מפרש פסוק זה עצמו בההיא דרבי מאיר דלא פסקו הלכה כמותו משום שלא ירדו חכמים לסוף דעתו ז"ש ויותר שהיה קהלת חכם לא מפני זה שהיה חכם ביותר תעלה על דעתך שאין הלכה כמותו מפני שלא ירדו לסוף דעתו אלא עוד לימד דעת את העם והיה אומר מילתא בטעמא כדי שיבינו העם ואזן וחקר ותקן משלים הרבה דהיינו שעשה אזנים לתורה ולמד ותקן עירובין וכל כיוצא בזה עכ"ל. ונרחיב הדברים דרבא הא קשיא ליה בכתוב דכתיב ויותר שהיה קהלת חכם עוד לימד דעת את העם דפשט הדברים נראה דממה שהיה קהלת חכם מזה נמשך דלא ילמד דעת ובא הכתוב להודיענו דהגם דהיה קהלת חכם והיה הדין נותן דלא ילמד דעת עם כל זה לימד דעת וזה לכאורה אין לו הבנה דאדרבא מי שהוא חכם הוא מלמד דעת ומאי רבותא. על זה מפרש רבא כפירוש הרב מהר"י חאגי"ז ז"ל דאשכחן גבי ר"מ דאין הלכה כמותו דלא ירדו לסוף דעתו. והגם דהא דהלכתא כמותו לא שייך גבי שלמה דבימיו לא היה מחלוקת דתכף היה נגמר עפ"י רוב הסנהדרין ולא נשאר מחלוקת מעולם. מ"מ מהא דר"מ נלמוד דמי שהוא חכם גדול אין יכולים ללמוד ממנו דמראה פנים לכל צד ואינם יורדים לסוף דעתו. והיינו דקאמר קרא ויותר שהיה קהלת חכם והיה הדין נותן שלא ילמדו ממנו עם כל זה הפליא לעשות ולמד דעת את העם וזה במאי דאגמרה בסימני ואסברא בדדמי ובזה ירדו מיהא להבין מה דעתו וגם אזן וחקר ותקן משלים הרבה ועל ידי המשלים כל אחד הבין כפי שכלו וכל זה הודיענו רבא בדיבור אחד דאמר אגמרה בסימני וגם הביא בדבריו כל הפסוק אזן וחקר ותקן משלים הרבה דזה היה חכמתו ללמד לעם על ידי המשלים. ולפי זה רבא דרש בפסוק כמו שפירש הרב מהר"י חאגיז ז"ל ורמז באומרו דרש רבא כי בדרושו הרחיב הדברים להסביר לעם והש"ס לא אמר לנו כי אם דברי רבא ברמז גדול ודוק היטב בדברי הרב מהר"ם חאג'יז ז"ל שהבאתי ובסגנון שכתבנו בעניותנו ואין להאריך: