מראית העין על בבא מציעא פד:

אם כמותי יהיו כלם זכרים. אפשר במ"ש בעניותנו בדרושים דכשיש גלוי שכינה מתעברות זכרים כמו שאמרו בשבת פרק רבי עקיבא פארן שפרו ורבו ישראל שנתעברו כלן זכרים במצות שובו לכם. ולכן אחר בנין בית המקדש נתעברו כלן זכרים וכן עובד אדום בעבור ארון האלהים נתעברו חמות וז' כלותיה ח' זכרים כל אחד וכל זה בעבור גלוי שכינה ואפשר דרבי אלעזר הכי קאמר אם כמותי שהי"ל גלוי שכינה וכונתי בכל אל האמת יושפע עליהן מהשכינה ויהיו כלן זכרים גם כתב הרב כתנות אור פרשת נח דמי שלא פגם אות ברית בניו זכרים ע"ש ומשו"ה אמר רבי אלעזר אם כמותי שהם טהורות ולא יש פגם ח"ו מאסור נדה יהיו כלם זכרים והכי הוה:

שלחה ליה כלי שנשתמש בו קדש וכו'. אפשר דכונתה להודיעו שהוא גדול ממנו וצריך הוא לחוש לרוחא דשבק בה כי יתן רוחו ויקטרגו והוא ינצח כמ"ש בזהר הקדוש על נשואי אלמנה ועל זה השיב דבמעשים איננו גדול וכל תקף הוא במעשים טובים ושלחה לו דכונתה על מעשים כי היא לא ידעה דגדול בתורה נמי:

תמן אמרין באתרא דמאריה ביתא וכו'. אין לתמוה על משל זה ששלחה לומר לו. ועוד דאי נימא שדיברה שלא כהוגן אמאי נכתב בתלמוד הקדוש. דע דלא היו מקפידין במשלות אפילו אם עיקרן דברים שאינם מהוגנים כמו שהוכחתי אני עני בברכי יוסף י"ד סימן של"ד אות ג"ן בס"ד. ועיין בתוספות עירובין דף פ"א ע"א שכתבו על יחזקאל משל כלבא בכפניה וכו' ועיין בשו"ת מהר"י ברונא ז"ל סימן ק"ץ דהביא ראיה מסוגיין לפטור ע"ש והוא סייעתא למ"ש בברכי יוסף ודו"ק כי קצרתי. והפעם ילוה להודיע עוצם וגדולת ענותנותו של רבינו הקדוש זי"ע:

אחתו נמי לרבי אלעזר בר"ש חלשא דעתיה אמר חשביתו ליה כוותי. מדברי הרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות נראה דמפרש חלשא דעתיה דרבי כאשר יראה הרואה מתוך כל דבריו. וקשה דבתר הכי קאמר חלשא דעתיה דרבי והכא קאמר סתם. ואפשר לפרש דמאי דאמר חלשא דעתיה היינו דרבי אלעזר והכונה דמי שהוא קטן ועולה לגדולה יש בו עין הרע אבל מי שהוא גדול וראוי לגדולה לא יתנו בו עין הרע דזו הגדולה אינה חידוש לו. והיינו דחלשא דעתיה דרבי אלעזר דגם לו חושבים דאינו ראוי ויתנו בו עין הרע ואינו כן דהוא ראוי להיות בדרא דאוני. ואפשר דמהרש"א ז"ל דקדק דהול"ל חשביתו לי כותיה ודו"ק ואין להאריך והמעיין יבחר:

אמר רבי חביבין יסורין קביל עליה וכו'. הכא משמע דמעצמו ורצונו קבלם ובסמוך קאמר איפכא דעל ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו. ואפשר דמ"ש קביל עליה יסורין היינו דכשבאו על ידי העגל כדקאמר בסמוך קבלם ולא התפלל שיתרפא ולא יהיו יסורין אלא קבלם ונשארו בו י"ג שנים: