מראית העין על בבא מציעא פד.

בניכם אינם שלכם וכו' והכתיב אל תען שלא להוציא לעז על בניהם. הקשה הרב ישרש יעקב ז"ל לפ"ז כשהקשו פ"ב דשבת קראי ענה כסיל עם אל תען כסיל ה"מ לשנויי דקרא דענה כסיל שלא להוציא לעז על בניהם כמ"ש כאן עכ"ל ולק"מ דשלא להוציא לעז לא צריך קרא ופשיטא שיענה. א"נ ניחא ליה לאוקומיה בדברי תורה דהוא דבר כולל ולא לאוקומי בענין פרטי שלא להוציא לעז. א"נ דמסיים ענה כסיל פן יהיה חכם בעיניו ובד"ת ניחא לאוקומיא וא"ש הכתוב דישנו בנותן טעם פן יהיה חכם בעיניו משא"כ שלא להוציא לעז:

בני שפירי כוותי גמירי אורייתא כוותי. כתב הרב עיון יעקב ז"ל דרבי יוחנן הי"ל מעלה יתירה דהוה שפיר וגמיר לכן התפלל על בני דורו שיהיה להם שפירי וגמירי דכוותי עכ"ל ואגב שטפיה כתב הרב ז"ל כן דרבי יוחנן לא התפלל אלא עשה המצאה דיחשבו בו ברבי יוחנן ויהיו להם בנים כמותו, ולא יחשבו ביופיו לבד רק יחשבו בו בעצמו ומשו"ה ליהוו להו בני שפירי וגמירי. ואפשר דגם הני דסלקן מנהרא הרגישו בהמצאת רבי יוחנן ולכן כל מעיינן בו. ובזה פירשתי אני עני פסוק יפיפית מבני אדם פירוש אם היופי בא לך מסיבת בני אדם כגון רבי יוחנן אז יפיפית יופי כפול גופני ורוחני שפיר וגמיר הוצק חן בשפתותיך היא התורה ע"כ ברכך אלהים לעולם דבניך יהיו כן דאשתך תחשוב בך וכן על זה הדרך וז"ש ע"כ ברכך אלהים לעול"ם דייקא:

אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא בי עינא בישא. הכי אמרינן בברכות דף נ"ה דמאן דדחיל מעינא בישא לימא אנא מזרעא דיוסף קאתינא וכו' וצריך להבין אטו אם הוא משבט אחר ואומר שקר מועיל אדרבה דובר שקרים עושה פגם. ונראה במשז"ל דישראל נקראו על שם יוסף דכתיב בני יעקב ויוסף סלה לפי שכלכלם במצרים והיו יותר מס' רבוא בימי יוסף כמשז"ל וגם נקראו ישראל על שם אפרים כדכתיב הבן יקיר לי אפרים וכיוצא והנודר מזרע אברהם אסור בגרים כמ"ש הטור בי"ד סימן רי"ז. והרב ב"ח ז"ל והרב ט"ז ז"ל תמהו מנ"ל להטור לומר כן ולא זכרו הרבנים ז"ל שכן כתב הרא"ש בפירושו דהגר נקרא זרע אברהם דכתיב אב המון גוים ע"ש ומכ"ש דכל אדם מצי לומר אנא מזרעא דיוסף קאתינא ומיהו איבעי ליה למימר הכי ואהני אבל אי לא אמר שולט כיון דהוא משבט אחר ולכן רבי יוחנן קאמר אנא מזרעא דיוסף וכו':

הוה מקשי לי כ"ד קושיתא ופריקנא ליה כ"ד פירוקי וממילא רווחא שמעתא. אפשר במ"ש על רבינו הארי ז"ל דהוה מקשה בכח בהלכה לשבר הסט"א ורבי יוחנן הוה מפרק כ"ד פירוקי לקשט הכלה אותיות הלכה בכ"ד קשוטין להמשיך מכ"ד צרופי הוי"ה לשכינה וכ"ד קושיתא וכ"ד פירוקי להמשיך לה אורות משני שלישי שם ע"ב גימטריא חי"ל ולכך התורה נקנית במ"ח מעלות והיינו דאמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש חיל"ך לאורייתא כמו שאמרו לעיל. וגם ליחד כ"ד צרופי הוי"ה וכ"ד צרופי אדני והיו לאחדים יחוד הדודים: