מראית העין על בבא מציעא ל

לא נצרכא אלא לזקן ואינה לפי כבודו. לכאורה יש ראיה מכאן לדעת הרמב"ם ז"ל שסובר דהשבת אבידה לזקן ואינה לפי כבודו שרי והוא טוב וישר והרא"ש חולק. ומכאן יש ראיה להרמב"ם. והרא"ש יאמר דדוקא בקבורה דניכר לכל והוא ג"ח מפורסם שרי. אבל במציאה וכיוצא אסור לזלזל ואדרבא מדאצטריך קרא להכי ש"מ דדוקא בכה"ג אבל בעלמא לא ואין ספרים מצויים אצלי כעת (ואני חוץ מביתי ואין בידי כי אם העין יעקב עם מהרש"א לבד) ועוד יש לסייע להרמב"ם ממ"ש דהלל רץ לפני עני בן טובים פרסה ויש לישב להרא"ש שאינו ניכר או שמא שהיה קודם שהיה הלל גברא רבא. ועפ"ז יש לרמוז נתן תתן לו לרבות את גופך לרוץ לפניו ולא ירע לבבך בתתך לו בתתך דייקא דנעשית עבד לרוץ לפניו וכדעת הרא"ש דהוי מבזה התורה כי בגלל הדבר הזה שאתה עושה לפנים מ"ה יברכך כדעת הרמב"ם ז"ל: