מראית העין על עבודה זרה ד:

ואמר ריב"ל כל מצות שישראל עושין בעה"ז באות וטורפות על פניהם של א"ה לעה"ב שנאמר וכו' לעיני העמים וכו'. צריך להבין מה הלשון אומרת באות וטורפות וגם להבין הענין ומאי דיליף מדכתיב לעיני העמים. ואפשר במה שנודע דא"ה אין להם חיות כי אם בניצוצי הקדושה כדכתיב ואתה מחיה את כלם וכשניטלים מהם ניצוצי הקדושה נשארו פגרים מתים ופירשו המקובלים מ"ש נתן עיניו בו ועשאו גל של עצמות דהצדיק היה מצמצם ניצוצי הקדושה שבו שהם עינים להם. לנגד הרשע ואז ניצוץ הקדושה שברשע שמחיה אותו אז ידלג להתחבר עם ניצוצי הקדושה של הצדיק דהחלק מתדבק בכל ואזדא ליה חיות הרשע ונשאר גל של עצמות עכ"ד ואפשר זש"ה עינים להם ולא יראו כלומר יש בהם ניצוצי הקדושה אבל החשיכו אותם ולא יראו. וידוע דמכל מצוה נברא מלאך כדתנן עשה מצוה א' קנה לו סניגור אחד. ואפשר שז"ש שכל המצות שישראל עושין שנבראים מהם מלאכים ונקראים על שם המצות כמ"ש רז"ל ע"פ למה זה תשאל לשמי והוא פלא דהיה נקרא על שם נזירות דכתיב כי יפליא וז"ש למה זה תשאל לשמי הרי נודע דהמצוה נברא מלאך ונקרא על שם המצוה. אך אפילו דנסתפקת אם נקרא נזיר וכיוצא דע והוא פלא על שם כי יפליא. גם נודע דניצוצות הקדושה הם בראשו של רשע וכמשז"ל דעל כן ראש עשו נקבר אצל האבות גם יעל הלמה ומחצה ראש סיסרא להוציא ניצוצות הקדושה אשר בו וז"ש כל המצות שישראל עושין שנבראים מלאכים באות וטורפות על פניהם של א"ה טורפות דייקא שהמלאכים לוקחים מניצוצות הקדושה אשר בראשם שבה' חיותם והם טורפות מהם וז"ש לעיני העמים רמז לניצוצות הקדושה אשר בתוכם שהם עיניהם וחיותם והם בראשם והמלאכים שנבראו מהמצות טורפים מהם מניצוצי הקדושה ודוק הטב:

אמר ריב"ל לא עשו ישראל את העגל אלא כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה וכו'. אפשר לומר במה שפסק הרמב"ם ז"ל פ"י דשגגות דכל קרבנות שהאשה חייבת בעלה חייב להביא על ידיה שהבעל חייב בכפרת אשתו. איכו השתא למשל שאמרו רז"ל ויש רמז גדול בכתובים דישראל כביכול נמשלו עם ה' כאשה ובעלה א"כ כיון דכביכול למשל הדין הוא דחייב בכפרת אשתו הי"ל להקב"ה לסייעם לישראל להתגבר על יצרם שלא יחטאו ולז"א אדרבא משום שהוא רוצה בכפרת ישראל וכביכול עליה דידיה הדר כפרת ישראל. לכן חטאו בעגל להורות תשובה וישובו ישראל ויהיה להם כפרה כי הוא רוצה בכפרתם: