מראית העין על עבודה זרה ד.

אפילו אין ישראל עושין מצוה לפני אלא מעט כפיד של תרנגולין שמנקרין באשפה אני מצרפו לחשבון גדול שנאמר אם בפידו. אפשר דבכל מעשה המצות שעושין ישראל הם מבררין ניצוצות הקדושה מן הקליפות ולזה דימה אותם כתרנגולין מנקרין באשפה שאפילו מעט הם מנקרין בקליפה ומבררין. וברוב רחמיו מצרפו לחשבון גדול דמלבד מעשה המצוה מצרף מחשבה ודבור למצות אחרות והוא היודע רוב היסורין ותוקף היצה"ר וצרת הגלות ולזה המעט שעושים נחשב להרבה:

אמשול לכם משל למה הדבר דומה לשני בני אדם וכו'. כבר כתבנו כמה פעמים דלא יש אפילו אות בתלמוד הקדוש ובכל דברי רז"ל לבטלה והכל בדקדוק גדול. ומעתה יש להבין דתיבות אמשול לכם יתרות ותסגי לומר אמר להו משל למה הדבר וכו' אמנם אפשר דכתוב בש"ס אמר להו אמשול לכם ללמדנו דזה אמר להם. אבל יש עוד לפרש והא והא איתא אבל להם לבדם יש לומר זה ולרמוז זה נכתב בש"ס אמר להו אמשול לכם והוא דכתב מז"ה חסד לאברהם ז"ל דישראל נשמות שלהם קדושות הם באוצר בפ"ע ולכן בחטאתם ח"ו הם פוגמים במדות כביכול אבל א"ה בחטאתם אינם פוגמים למעלה אלא בשר שלהם. ויצטרף לזה מ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל דאוצר הנשמות אצל אוצר האורות כביכול ואחר זה המלאכים בסוד הן אראלם צעקו חוצה. וז"ש רק אתכם ידעתי וחיבבתי מכל משפחות האדמה דאוצר הנשמות שלכם בפ"ע אצל האורות ולכן חטאתכם עושה רושם ופוגם למעלה משא"כ א"ה. על כן אפקוד עליכם את כל עונותכם ומיהו עם כל זה ארחם עליכם ואפקוד מעט מעט כאוהב דנפרע ממנו מעט מעט ולהכי נקט אפקוד דמשמע מעט מעט כמ"ש רש"י ז"ל:

דרש רבי אבא בר כהנא חלילה לך מעשות כדבר הזה וכו' חולין הוא לך וכו'. אפשר דדייק מילת לך דהול"ל חלילה מעשות כדבר הזה ועוד הול"ל בקצרה חלילה להמית צדיק עם רשע ולהכי דריש חלילה לך חולין הוא לך ולאו דוקא להמית צדיק עם רשע אלא אפילו דבר כיוצא בו וזהו כדבר הזה שהוא חולין לך. ומשו"ה לא פריך תרי קראי לחוד אף בלי דרשת ר' אבא בר כהנא דהכא כתיב חלילה לך להמית צדיק עם רשע והתם כתיב והכרתי ממך צדיק ורשע דיש לומר גזרה שאני דהתם גזר כך אבל בלי גזרה לא ימית צדיק ורשע ובסדום לא גזר כך וז"ש אברהם אע"ה חלילה דלא גזרת כך בסדום. אבל עתה דדרש רבי אבא בר כהנא חולין הוא לך וגם דריש כדבר הזה אפילו כיוצא בו שהוא גנאי לך א"כ אין לומר והכרתי ממך דגזרה שאני דודאי אינו גוזר דבר שהוא גנאי לא הוא ולא כיוצא בו ומשני צדיק שאינו גמור. והיינו בדאיכא גזרה אבל בסדום שלא היה גזרה לא וז"ש חלילה לך להמית צדיק עם רשע רמז אפילו צדיק שאינו גמור כמ"ש ר"ת דהיכא דקאמר עם הוא עיקר וזה רמז צדיק עם רשע דהרשע עיקר והצדיק הוא שאינו גמור מאחר שלא יש גזרה וזהו רמז אבל אינו בכלל חולין הוא לך דהחולין הוא להמית צדיק ורשע ודוק הטב: