מראית העין על עבודה זרה יט:

לעולם ישלש אדם שנותיו וכו'. כתב מרן ב"י א"ח סימן ן' בשם הרא"ה דלכן שונים איזהו מקומן שאין בו מחלוקת וכתב מהרח"א בהגהת בני חיי דידוע שאין מוזכר בו מחלוקת וכ"כ הרא"ה עצמו כמ"ש הריטב"א בשמו בסוגיין דידוע דעל הרא"ה כות' הריטב"א מורי סתם ועיין בחידושי הריטב"א:

אמר ר' אחא אמר רב המנונא אמר רב מנין שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמוד וכו'. דקדוק הלשון מורה דהא מילתא דשיחת חולין של ת"ח צריכה תלמוד כבר ידועה והשתא בא לומר מהיכן נלמד זה. ואפשר דדבר זה פשוט דנודע גדולת רבותינו התנאים והאמוראים וממילא נודע דשיחתם צריכה תלמוד וזה מצד הסברא. ועוד שנינו וכל דבריהם כגחלי אש וכל מרבה שיחת חולין ועתה בא ללמוד דבר זה מהכתוב וקאמר דנלמד מדכתיב ועלהו לא יבול והרמז ועלהו עלהו גימטריא עולה שהוא כקרבן עולה. לא יבול ג"י יבול מ"ח כמו התורה שנקנית במ"ח דבר כן הם דבריהם וגם גימטריא חיל שצריך לאזור חיל ללומדה:

מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חיי. אפשר דרמז בכפל שהם חיי העה"ז וחיי העה"ב. ואמר נצור לשונך וכו' ורמוז בפסוק מי האיש החפץ חיים בעה"ז אוהב ימים לראות טוב העה"ב ואמר נצור לשונך וכו' וכן אמרו במדרש מי שרוצה לקנות בזול העה"ב נצור לשונך מרע. וס"ת נצור לשונך מרע ושפתי גימטריא ש"י דבזה זוכה לש"י עולמות דלנצור לשונו הוא פתח ועיקר גדול לזכות לעוה"ב דאח"כ יקיים סור מרע ועשה טוב: