מהר"ם על יבמות קטז:

גמ' דארגיל הוא קטטה וכו'. ר"ל שהוא התחיל קצת בקטטה וגרם שנעשה קטטה בינו ובינה עד שאמרה לו גרשתני בפני פלוני ופלוני כדלעיל ובזה יתיישבו דברי התוס' בד"ה איכא בינייהו וכו' עד וא"ת וכו' והלא משקרה שאמרה גרשתני בפני פלוני ופלוני וכו':

תוס' ד"ה באותה וכו' עד ועי"ל דההוא אמורא דאמר וכו'. נ"ל להגיה דאמר דאפילו שלא בפניו אינה מעיזה וכן בסוף הדבור כיון דאפילו שלא בפניו אינה מעיזה וכו':

ד"ה שאין האחין וכו' עד וא"ר מ"מ תקשי אדמסיק וכו'. ר"ל דמ"מ תקשה קושיא אחרת ונצטרך לתרצה ובאותו תירוץ יתורץ ג"כ קושיא הראשונה וק"ל:

בא"ד ומצינו למימר נמי הכא וכו'. ר"ל מצינו ג"כ לתרץ הקושיא בענין אחר דהכא איירי שיצא לדעת וכשיצא לדעת אין מורידין קרוב לנכסיו לכ"ע כדאמר בפרק המפקיד דאי בעי הוה פקיד: