הגהות מאלפס ישן על בבא מציעא סג:

חטין לשנה ולקתה:

נ"ב והוא פסק עמו ליקח שעורין מן השוק:

נ"ב והרי הוא נהנה בשינוי זה:

נ"ב אבל השתא דלקותא הוא בשעורין והוא היה רוצה בחטין לא יכול לומר עת רעה היא דהא אינו עת רעה לחטין ודו"ק:

דרביה ואבוה הוא כצ"ל:

נ"ב ל"ג א"ל נהר מלכא סבא לא עביד למסכר מכת מדינה היא:

נ"ב ע"כ:

לכל כצ"ל: