הגהות מאלפס ישן על בבא מציעא סג.

נ"ב פי' דרבא:

נ"ב אבל הרי"ף פי' בלא קביעות זמן והעיכוב הוא לסחורה עד זמן מכירתה. כ"כ הרא"ש:

נ"ב ברש"י בגמ' הרחת שמכניסין אותה לגבות התבואה ודאי ט"ס וצ"ל הרחב:

נ"ב וכו':

נ"ב וצ"ע היכא כתב הרי"ף כשקבעו זמן הא כתב הרא"ש על הרי"ף דמיירי בשלא קבעו זמן והעיכוב הוא לסחורה עד זמן מכירתה ואפשר דה"ה נמי כשקבעו זמן מצי לעכב:

נ"ב ל"ג ואי א"ל כריבנא לה א"ל חיטי מעליא בעינא ואי א"ל זביני לך חיטי משוקא א"ל חיטי דארעא בעינא ואי א"ל מנכישנא לך שיעור מנתך א"ל קמנסבת שם רע לארעאי והא תנן מפני שמעלת לפני עשבים אלא משום דא"ל ביזרנא דנפיל נפיל:

מה אכפת לו לבעל השדה אם יחד לסוף חכירותו הוא כצ"ל:

לשיעור כצ"ל:

נ"ב פי' דפריך איבעי' להו צדדין היוצא מהאי גיסא ומהאי גיסא מאי ת"ש דאמר רבי אבהו כו' כל שאין כונס שלו רואה פני החמה ע"כ ולכך פי' הדין צדדין של אותו צד רחב הוא בכלל כונס: