הגהות מאלפס ישן על בבא בתרא ח:

נ"ב פי' הא דיכול לומר גוד או אגוד גוד את הכל או אני אגוד הכל אבל לחלוק ולהעלות בדמים אם אחד טוב ויפה אחר לא יכול לומר גוד אם לא רצו כיון דתרוייהו צריכין להאי ולהאי אבל יותר נראה להגיה ואי לא לית דינא דגוד כו' וקאי אלחלוק מעלייהו בדמים וכן משמע בסוגיא בגמ' דקאי אחלוקה ע"ש בגמ' בששניהן רצין וכן ברי"ף משמע דמיירי עתה בגוד או אגוד לענין הלכה כמ"ש למטה אלא ע"כ אין חולקין דמצי למימר גוד או אגוד:

נ"ב אע"פ שא"א שלא יתן נביאים וכתובים ע"ג תורה ובמגילה משמע דאסור ה"מ בב' כריכות אבל בכרך א' כשהן מדובקים יחד אינו גנאי תורה:

נ"ב פי' כל ספר וספר של נביאים ושל כתובים צ"ל בפני עצמו:

נ"ב פי' אם הוא כותב תורה ונביאים וכתובים כאחד:

נ"ב בגמ' ומסיים מלמטה ומתחיל מלמעלה:

נ"ב תימה לרשב"א הא אמר לעיל אבל בב' כריכות חולקין ופ"ה כגון תורה בכרך א' ונביאים בכרך א' משמע אבל תורה ונביאים בכרך א' אין חולקין אפי' שניהם רוצין וא"כ היאך אמר הכא דתותך וי"ל דלא הוי בזיון הספר אלא כשחותך מחמת חלוקה תוס':

נ"ב שייך לגמ':

נ"ב או אקח שתיהן:

צ"ל העודפים:

נ"ב ואחד:

נ"ב פי':

ונוכל ליישב דמיירי כשהעני רוצה לטרוח ולהלוות מעות אז הוא כמו עשיר: