המאור הקטן על שבת סד

מאי מקום קרוב רב אמר מקום קרוב ממש פי' כשידוע בבירור שבאו ממקום קרוב אז מותר לישראל לספוד בהם מיד ואם הדבר ספק ימתין בכדי שיבואו ממקום רחוק ושמואל אמר חיישינן שמא חוץ לחומה לנו כלומר תולין הדבר להקל ואמרינן מבעוד יום באו עד לחומה ובלילה לנו חוץ לחומה ולא באו בשבת אלא ממקום קרוב וכיוצא בזה נמצאו במקצת מקומות בתלמוד חוששין שפירושו תולין להקל כמו חוששין שמא באמבטי עיברה בחגיגה וחוששין משום זנות ואין חוששין משום קידושין במס' גיטין אף זה חוששין להקל הוא אמר רבא דיקא מתני' כוותיה דשמואל דתנן בסדר טהרות עיר שישראל ונכרים דרין בה וכו' וסייעתא דשמואל מדרב יהודה דאמר באמבטי ויש בה רשות מותר לרחוץ בה מיד שאני אומר משחשכה מוצאי שבת הוחמה האמבטי אלמא לקולא תלינן ולא פליג רבי יהודה עליה דת"ק דבמחצה נכרים ומחצה ישראל אפילו רבי יהודה סבר שימתין דכיון שהיא מרחץ גדולה וליכא רובה נכרים כי מחממי למרחץ אדעתא דכולם מחמי לה וכיון דלא פליג ר' יהודה ודיקא מתני' כוותיה דשמואל הלכתא כוותיה ויש בזה חלוף בהלכות הרי"ף גם בפירש"י נראה שיש גירסא משובשת שהוא גורס דייקא מתני' כוותיה דשמואל ותניא כוותיה דרב ונראה מדבריו שהוא סובר דהא דתנן עיר שישראל ונכרים דרים בה שהיא ברייתא ואינה אלא משנה וכן זה שאמרו בגמרא אמאי ימתין בכדי שיעשו פירשה הר' שלמה אדישא דקתני עשו לו ארון וחפרו לו קבר ואין זה הפירוש מתיישב על דעתנו ונראה לנו שאין ספק בעשו לו לנכרים וחפרו לו קבר דבר ברור הוא שמותר לקבור בו ישראל למוצאי שבת מיד אלא אי קשיא סיפא דמתני' דקתני ואם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית מ"ש הכא דאסור עולמית ובעיר שרובה ישראל אמרינן ימתין בכדי שיחמו חמין ואינם אסורים עולמית אע"פ שהוהמו לצורך ישראל ה"ג נימא ימתין בכדי שיעשו הארון והקבר על מה תנן לא יקבר בו עולמית ופירשה עולא ורבי אבהו בעומד הקבר באסרטיא וארון מונח על הקבר באסרטיא דכיון דאיפרסמא מילתא אתו למימר זה הקבר הנעשה בשבת בשביל ישראל הקבור שם ואין זה כבודו של מת הקבור שם משא"כ בשאר מלאכות: