המאור הקטן על שבת סג:

והני תנאי דפליגי בדרבה כי הני תנאי דתניא אין רואין במראה בשבת פירוש שמא יראה בשערו שצדיך תיקון וילך ויביא זוג של ספרין ויתקן עצמו כרבה דחייש בנר אפילו גבוה שתי קומות שמא ילך ויביא סולם ויעלה ויטהו ולא אמרינן אדהכי והכי מדכר שהוא שבת ומימנע:

ר' מתיר במראה הקבועה בכותל בין של זכוכית בין של מתכת דאדאזיל לאמטויי זוג מידכר ודלא כרבה דאסר בנר אפילו גבוה שתי קומות אבל אם אינה קבועה והיא של מתכת אסורה אפילו לר' מפני שאדם עשוי להשיר בה נימין המדולדלים ומתוך שא"צ להמתין ישכח ויתקן עצמו בה ושמעת מינה דבמראה של מתכת ואינה קבועה דכ"ע לא פליגי דאסורה כי פליגי של מתכת קבועה וכשאינה של מתכת בין קבועה בין שאינה קבועה ר' מתיר באלו וחכמים אוסרין בכולן מכאן אתה למד כי מ"ש הרי"ף בענין הזה אינו נכון והנשים שנהנו לראות במראה בשבת יש ללמוד עליהן זכות שלא נאסר לראות במראה של זכוכית אלא לאיש שמתקן עצמו בזוג של ספרים אבל האשה שאינה רגילה בנטילת שער בזוג מותרת לראות במראה של זכוכית ובמראה של מתכת אחד האיש ואחד האשה כולן אסורין בשבת לפי שהיא עשויה להשיר בה נימין המדולדלות ובזה אחר האיש ואחד האשה שוין:

[דף קמט ע"ב] אי הכי בניו ובני ביתו נמי התם כדרב יהודה א"ר דאמר מותר לאדם להלוות לבניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבי' דאלמא קפידת קפידא הוא ואין כאן איסור משום מודד ומשום שוקל בשבת או ביו"ט כיון דליכא קפידא ואע"ג דלענין רבית ליה הלכתא הכי כי היכי דלא לסריך מ"מ שמעינן מינה דקפידת בניו ובני ביתו לאו קפידא נינהו ואסיקנא דבניו ובני ביתו אפילו מנה גדולה כנגד מנה קטנה שרי ועם אחר אפילו בהשוואה אסור כיון דמקפידין זה על זה ואין זה מפורש בהלכות כפי הצורך: