המאור הקטן על שבת כז:

כתב הרי"ף יש ברגלו מכה נפיק באותה שאין בה מכה כחייא בר רב וכרבי יוחנן דאמר עשית של שמאל מכה ולי נראה כרב הונא דההיא דחייא בעלמא היא דאמרינן דלמא ר' יוחנן כחייא בר רב ס"ל ופשטיה דרבי יוחנן כרב הונא ומכרעת:

אמר רב פפא לא תימא עד דמימחי גברא ומימחי קמיע כלומר דלא מהני היכא דמימחי גברא עד דמימחי קמיע אלא כיון דמימחי גברא אע"ג דלא מימחי קמיע וכ"ש היכא דמימחי קמיע ולא אימחי גברא לפי שהעיקר הרפואה תלויה בקמיע והיינו דתניא איזהו קמיע מומחה כל שריפא ושנה ושילש ואוקימנא דאימחי קמיעא ואפי' באדם אחד אלמא מותר לצאת בו והא דתניא כל שריפא ג' בגי אדם כאחד פי' כאחד שלא גרע ולא הוסיף ולא שינה בקמיע כלום אוקימנא לאמחויי גברא שהמחאתו יותר חמורה מהמחאת הקמיע ובעינן בה שלשה בני אדם והא דאמר רב פפא חד קמיע לתלתא גברי קמיע איתמחי גברא לא איתמחי רבותא קמ"ל דאפילו בתלתא גברי לא איתמחי גברא בחד קמיע אבל לאמחויי קמיע אפי' לחד גברא תלתא זימני כי ההיא דתניא כל שריפא ושנה ושילש ואיקימנא לאמחויי גברא (לפי שיותר חמור מקמיע) ואי אמרת תיפשוט מינה דלא אמרי' מזליה דהאי גברא הוא דמקבל כתבא יש להשיב לענין אמחויי קמיע הכי נמי דפשיטא לן כבריי' ולא איבעיא לן אלא לענין אמחויי גברא לפי שיותר חמורה המחאתו מהמחאת הקמיע וכדברי ר"י משום הני איבעיא ליה לרב פפא מי מדמינן בהא מילתא אמחויי גברא לאמחויי קמיע דלא נימא מזליה דההוא גברא הוא דמקבל כתבא או דלמא כל לאמחויי גברא טפי מחמרי ואמרינן מזליה דההוא נביא הוא דמקבל כתבא תיקו: