המאור הקטן על שבת כ:

לימא כתנאי אין מצילין את המת מפני הדליקה א"ר יהודה בן לקיש שמעתי שמצילין את המת מפני הדליקה וכו' אלא לאו בטלטול מן הצד קא מיפלגי לא דכ"ע טלטול מן הצד שמיה טלטול דאי לא שמיה טלטול לא היה תנא קמא אוסר להציל את המת מפני הדליקה לטלטלו מן הצד וכיון דע"כ ס"ל לת"ק טלטול מן הצד שמיה טלטול אימא לך דלא פליג ר"י בן לקיש בהא אלא בהא פליגי דר"י ב"ל סבר מתוך שאדם בהול על מתו אי לא שרית ליה לטלטולי אתי לכבויי ות"ק סבר לא גזרינן וכיון דקי"ל כר"י בן לקיש אפי' בטלטול גמור מותר להציל את המת מפני הדליקה דת"ק אסר אפילו בטלטול מן הצד ור"י שרי אפי' בטלטול גמור ובמת המוטל בחמה דליכא גזירה דלמא אתי לכבויי טלטול גמור אסור אבל טלטול מן הצד כגון ממטה למטה שרי דהא קי"ל טלטול מן הצד לא שמיה טלטול ומה שכתב הרי"ף ז"ל שמעינן מינה דטלטול מן הצד שמיה טלטול ליתא דר' יהודה בן לקיש לא איירי בטלטול מן הצד כלל אלא בטלטול גמור ומה שהוקשה מההיא דגרסי' כפרק כל הכלים לא קשיא ולא מידי והפי' שכ' וההפרש שהפריש ביניהם אינו כלום שכל איסור והיתר שמטלטל האיסור מצד ההיתר נקרא טלטול מן הצד ויש לנו תוספת ביאור בפרק כל הכלים:

אמר רב יוסף אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה מדאמר הלכה כר' יהודה ולא אמר הלכה כר' מאיר ש"מ דר' יוחנן בין במוקצה מחמת מיאוס בין במוקצה מחמת איסור סבר לה כר' יהודה ובשאר מוקצה סבר לה כר"ש כדמסקינן בסוף מסכת שבת והא דאמר ר' יוחנן אנו אין לנו אלא בנר כר"ש לאו דסבירא ליה כוותיה בנר אלא כלומר אפילו ר"יש דשרי בנר לא הוה שרי במנורה של חוליות ואע"פ שלא גזרו בה ביו"ט דקי"ל זוקפין את המנורה בי"ט כיון שצורך יו"ט הוא לא גזרו בה אבל בשבת גזרו בה ואנן השתא קי"ל כר"ש אפי' במוקצה מחמת מיאוס אבל במוקצה מחמת איסור קי"ל כרבי יהודה:

סליק פרק כירה