המאור הקטן על שבת יא.

כתב הרי"ף ז"ל הא דאמר רב גידל אמר רב ר"ח שחל להיות בשבת המפטיר בנביא אין צריך להזכיר של ר"ח שאלמלא שבת אין נביא בר"ח לית הלכתא כוותיה מררבי יהושע ב"ל ואין דברי הרב ז"ל נראין בזה דהא מפרש טעמיה דריב"ל יום הוא שנתחייב בד' תפלות כלומר מתוך שנתחייב בשלש תפלות נתחייב אף ברביעית ואילו נביא בר"ח ליכא כלל הילכך לא מדחיא דרב גידל מדריב"ל דהא טעמיה לחוד והא טעמיה לחוד וכדרב גידל נקטינן כמנהגא דילן:

ונשאלה שאלה מלפני רבינו האי ז"ל על הא דאמר רב מתנא יום טוב שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה אין צריך להזכיר של יו"ט דשמעת מינה דאיכא נביא בשבת במנחה ובמסכת מגילה תנן בשבת במנחה קורין שלשה ואין מפטירין בנביא קשיא אהדדי והשיב כי מקומות יש ומנהגות חלוקות הן ועדיין יש בפרס ומדי ובשאר מקומות הפטרות ידועות בשבת במנחה לכל השנה כולה אלו דברי הגאון ז"ל ואתה למד מהם שזה שהגיהו חכמי הארץ הזאת במקצת הספרים יום הכפורים שחל להיות בשבת טעות הוא ומשום דקשיא להו יו"ט שבשו הספרים והגיהו יום הכפורים וה' הטו"ב יכפר בעדם:

והא דתניא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר שמעתי פירושה ביחיד שאירע לו נס עסקינן שכשתקנו נביאים להם לישראל לומר את ההלל על כל צרה שלא תבא על הצבור על גאולתם כשנגאלין ממנה לא תקנו אותה אלא לצבור אבל יחיד שנגאל מן הצרה ומודה על הנס לא יתחיל לומר את ההלל ואם התחיל גומר ויחיד קרי הלילא בר"ח ומברך עליה כעין צבור שלא כדברי הרי"ף ז"ל [דכתב יחיד אי בעי למקרי קרי ליה בלא ברכה] וכן דעתי: