המאור הקטן על עירובין ז.

[דף כד ע"א] פרץ אמה וגדר אמה להקיפו לשם דירה עד שהשלימו ליתר מעשר מותר מדבעי חזקיה ורחבה שאחורי הבתים יתירה מבית סאתים אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות כדרב כהנא ואם פתח פתוח מן הבתי' לתוכה ולבסוף הוקפה הרחבה במחיצו' מותר לטלטל בכולה אבל אם הוקפה ואח"כ פתח אין מטלטלין אלא בבית סאתים ומים כנטעים דמו אע"פ שיש בעמקן יתר מבית סאתי' מידי דהוה אכריא דפירי והוא דחזו לתשמישתן אבל לא חזו לתשמישתן הרי הם כזרעים ומבטלי מחיצתא אע"פ שאין עמוקין:

[דף כה ע"א] וקי"ל כרבא בההוא עובדא דההוא רחבה דהואי בפום נהרא:

ובפלוגתא דרב אחא ורבינא כדברי המיקל:

ומיעטו באילנות לא הוי מיעוט ואם בנה בו עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה הוי מיעוט פחות מג' לא הוי מיעוט מג' ועד ארבעה פלוגתא דרבה ורבא וקי"ל כרבא דאמר לא הוי מיעוט:

הרחיק מן הכותל ד' ועשה מחיצה מועיל פחות מג' אינו מועיל כ"ש אם טח בטיט אע"פ שיכול לעמוד בפני עצמו ולא כלום הוא מג' ועד ד' פלוגתא דרבה ורבא וקי"ל כרבא דאמר אינו מועיל:

הרחיק מן התל ד' ועשה מחיצה מואיל פחות מג' או שעושה מחיצה על שפת התל הפנימית פלוגתא דרב חסדא ורב המנונא וקי"ל כרב המנונא דאמר אינו מועיל משום דקאי רב ששת כותיה וסוגיין נמי בההוא עובדא דההוא רחבה דהואי בפום נהרא כותיה דאמרי' לעביד לחי אגודא דנהרא אין מחיצה ע"ג מחיצה ואם עשה מחיצה על שפת התל החיצונה מועיל שבאויר מחיצות העליונות הוא דר ואם נבלעו מחיצות תחתונות ועליונות קיימות הועיל:

קרפף בית שלשה וקירה בו בית סאה פלוגתא דרבא ור' זירא ונקטינן לחומרא כרבא דאמר קירויו מתירו והוא דעביד כי ארזילא אבל עבוד כי אכסדרה כעין פלוגתא דרב ושמואל אין קירויו מתירו דאמרי' פי' תקרה יורד וסותם:

[שם ע"ב] וקרפף שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו חצר מותרת וקרפף אסור זה אויר מחיצות מתירו וזה אין אויר מחיצות מתירו:

ובההוא בוסתנא דסמיך לגודא דאפדנא קיימא לן כרב פפי ופי' ההוא עובדא דאבורנקא דריש גלותא כך נמצא בתשובת הגאונים אבורנקא כעין אכסדרא או קובא כעין שבונין מלכים בתוך פרדס שלהן עומדת באמצע הפרדס והוא בוסתנא קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה הוה וכרמלית גמורה היא ולא הוצרך ריש גלותא אלא לטלטל מפתח הבוסתנא שהיא אצל הבית ועד האבורנקא ועשה רב הונא כר חיננא כמין שביל מן הפתח עד האבורנקא גדר מכאן וגדר מכאן בקנה קנה פחות משלשה להפסיק בין הדרך לבוסתנא ויטלטל באותו שביל ורבא כד שליפינהו לא לאסור עליו אלא להתיר עליו דסבירא ליה דשרי לטלטולי בכוליה בוסתנא דכיון דבנה ליה אבורנקא בבוסתאניה שוייה לכולא בוסתנא חצר לאבורנקא והו"ל קרפף שהוקף לדירה ומנא לן דרבא לקולא קאמר מן תיובתא דקא מותבין ליה רבנן דקאמרי' איתיבי' רבינא לרבא עיר חדשה מודדין בה מישיבתה וכו' וזו הברייתא היא שורש למה שאמרו בגמ' ברחבה שאחורי הבתים לא אמרו אלא שפתח ולבסוף הוקף אבל הוקף ולבסוף פתח לא והיינו דאותביה רבינא לרבא משום דההוא בוסתנא הוקף ולבסוף ישב הוה ולא מהני ליה אבורנקא דעביד ליה ריש גלותא מאחר דהוקף וצריך קנה קנה פחות משלשה למשרייה וקאמר ליה רבינא לרבא ועל מה אתית ושלפתינהון כלומר שאינו צריך שהרי דבר ברור הוא שצריך היה ורב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דאתו נקטינהו אבתריה דרבא תלמידים דרבא הוו ונקטינהו לקני מערב שבת כי היכי דלא ליתיה רב הונא בר חיננא ונתקנינהו וההיא שעתא לא אידכר להו דלא שפיר עבד כדשלפינהו ולמחר אדכרוה ואותבוה מדאמרי למחר איתיביה רבינא לרבא עיר חדשה וכו' ורב פפא אותביה ממחיצת אדריכלי דהא מחיצו' דאבורנקי נמי לצניעותא עביד להו ורב הונא בריה דרב יהושע אותביה ממחיצות העשויים לנחת דאמר רב הונא אינה מחיצה וכן זו האבורנקא לנחת היתה עשויה להשתמר בה טליתותיהן ולבושוהן שפושטין שם וכן שאר כלי שמוש וערסתא ערסתא הם שכונות שכונות וריש גלותא הקפיד על רב פפא ורב הונא שלא נזכרו אתמול וסתרו תקינו של רב הונא בר חיננא ועכשיו נעשו חכמים לאסור עליו קרי עלייהו חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו: