המאור הקטן על חולין מ.

והרב אלפסי ז"ל וכל הגאונים התירו כבד בצלי ולא הצריכוהו חיתוך כלל ולפי' נראה לנו כי זה שהצריך רבה בר רב הונא קריעה שתי וערב וחתוכיה לתחת במליחה הצריך לעשות כן ולבשלו בקדרה והאידנא דשדרו ממתיבתא להחמיר בכבד אין חתוך ומליחה מועלת בכבד כלל עד שיצלוהו ואם צלאו מותר אפי' בלא חתוך ומליחה שאין לנו חתוך ומליחה כלל בצלי:

אמר רב נחמן אמר שמואל סכין ששחט בה אסור לאכול בה רותח נראין הדברים מדקא פסיק ואמר אסור לאכול בה רותח דומיא דקערה שמלח בה אלמא צריך הגעלה בחמין ודעתי נוטה משום דאפליגו רב אחא ורבינא בסכין טרפה בפ' הכל שוחטין מר חשיב בית השחיטה רותח ומר חשיב בית השחיטה צונן מש"ה סתים ואמר אסור לאכול בו רותח כלומר למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה למר עד שיגעילנה בחמין ולמר עד שידיחנה בצונן וקי"ל הלכתא כמ"ד אפי' בצונן דבית השחיטה צונן כלישנא בתרא דאיתמר בהשוחט בסכין של עובדי כוכבים וסוגיין בכולה תלמודא כלישנא בתרא צונן אמרי לה בעיא הדחה ואמרי לה לא בעיא הדחה וסתם הדחה בצונן ולחומרא נקיטינן ובעיא הדחה ואנו רגילין לפרשה בהדחת הסכין וה"ר שלמה ז"ל פירשה בהדחת האוכל שהוא צונן וגריס בעי הדחה ולא נראו לנו בזה דבריו. ויש במקצת נוסחי הלכות הרי"ף ז"ל צנון שחתכו בסכין אסור לאוכלו ברותח ולא כן היא הגירסא הנכונה אלא צנון שחתכו בסכין אסור לאוכלו בכותח משום דאגב חורפיה בלע: