המאור הגדול על יבמות כ

הוא אמר מינה והיא אמרה מיניה וכו' כתב עלה הרי"ף ז"ל חזינן לגאון דקאמר דמימריה דר' אמי אליבא דמשנה ראשונה היא וכולה כדכתיבא בהלכות ואנו אין דעתנו נוחה אף במה שפירש בה הרב בהלכותיו משום דקשיא לן עלה למה לה למימרא ליה מינך הוא דלא מולידנא דאינך יורה כחץ אפילו הוא יורה כחץ (הוא) חייב ליתן לה כתובה דהא אמרינן שמא לא זכה ליבנות ממנה ואיהו דמיפקיד מיענש איהי דלא מיפקדא לא מיענשה אלא מסתברא לן שלא בא רבי אמי בזה ללמד בבאין לדון על עסקי כתובה אלא בבאין לישאל בב"ד אם מותר לשהות עמה אם לאו וקמ"ל רבי אמי היא נאמנת ומורין לה להיתר אי נמי בבאין על עסקי גירושין וכתובה כגון מי שקיים פריה ורביה ומתה אשתו ונשא אשה אחרת ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה והיא באה מחמת טענה לומר דכחש חיליה ואינו יורה כחץ ובעי חוטרא לידה ומרה לקבורה קמ"ל רבי אמי היא נאמנת וכופי /וכופין/ אותו להוציא וליתן כתובה ורב אחא משבחא ז"ל מוקים לה בכה"ג ואפילו בתוך עשר שנים ולא נהירא דכל בתוך עשר שנים חוששין שמא עיניה נתנה באחר ואינה נאמנת: