המאור הגדול על יבמות יט

תניא ר"י אומר נשא אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו וכו' א"ר מתנא הלכה כרבי יהושע כתב עלה הרי"ף ז"ל והא מילתא דרבנן היא אבל דאורייתא כיון שיש לו זכר ונקבה קיים מצות פריה ורביה ולא פי' למאי נ"מ אי דאורייתא אי דרבנן והשמיט מלכתוב מאי דאמרינן עלה בגמרא מתני' דלא כר"י ומה שכתב במשנתנו דלא יבטל אדם מפריה ורביה אא"כ יש לו בנים וכתב עלה מימרא דר"נ אמר שמואל אע"פ שיש לו לאדם כמה בנים אסור לעמוד בלא אשה נראה מדברי הרב ז"ל דאיתא למתני' ואיתא לדרב נחמן ולשנויא דשנינן בגמרא אליבא דידיה אין לו בנים נושא אשה בת בנים יש לו בנים נושא אשה דלאו בת בנים נ"מ למכור ס"ת ואנו לא כך נראה לנו דהא בהדיא אמרי' בגמרא מתניתין דלא כר"י וכיון דאיפסקא הלכתא כר"י ממילא אדחא לה מתני' דלא יבטל וליתא למתני' מקמי ברייתא אלא אפי' יש לו בנים לא יבטל מפריה ורביה ולכתחלה אינו נושא אשה דלאו בת בנים אע"פ שיש לו כמה בנים ומוכר ס"ת לישא אשה בת בנים ואע"ג דמדרבנן היא אין הפרש בכך בין דאורייתא לדרבנן אלא הכי הוא דאיכא לאיפלוגי בין דאורייתא לדרבנן דאי קיים פריה ורביה דאורייתא ומתה אשתו ונשא אשה אחרת ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה לא אמרינן בהא אינו רשאי ליבטל שלא אמר ר"י אלא במנהג דרך ארץ מדקא נסיב תלמודא בבקר זרע את זרעך אבל לא חייב לגרש בכך א"נ נ"מ בין דאורייתא לרבנן למאי דאמרינן התם מתה אשתו אסור לישא אשה אחרת עד שיעבור עליו ג' רגלים ואם אין לו בנים מותר לו לישא אשה לאלתר מפני ביטול פריה ורביה דשמעת מינה הא קיים פריה ורביה דאורייתא אסור ובכל הני מילי לא פליג ר' יהושע: