המאור הגדול על בבא מציעא ז:

[דף ט"ו ע"א] וטופיאנא דשבחא דלא מסיק ביה כנגדו שמין ללוקח ומעלה אותו בע"ח בדמים ולא יהיב ליה גריוא דארעא אף על גב דחזיא ללוקח ה"מ דניחא ליה לבע"ח בגווה אבל אי לא ניחא ליה בגווה מהדר ליה בעיניה היכא דחזי ללוקח ואי לא חזי ליה יהיב ליה דמי ולעולם רואים אם השבח יתר על ההוצאה אית ליה ללוקח למשקל שבחיה מבע"ה בכדי ההיא טופיאנא ממאי דמסיק ביה כנגדו וטרפיה מיניה הדר ביה עליה דמוכר ואם ההוצאה יתירה על השבח אין לו אלא הוצאה שיעור שבח מבע"ח היכא דלא מסיק ביה כנגדה ומאי דפייש ביה ללוקח מהוצאה לא שקיל מיניה דבע"ח ולא מיניה דמוכר דהא איכא פסידא גביה מעיקרא דליכא שבח כנגדה:

[שם ע"ב] והיכא דלא מסיק ביה בע"ח במוכר שיעור ארעא כולה אלא שיעור מקצת ארעא שקיל מיניה כשיעור חובו ושארא הוי ללוקח והוא דחזיא ליה אי נמי לא חזיא ליה וקא בעי לה אבל אי לא חזיא ליה ולא קא בעי לה שקיל להו לדמי מיניה דבע"ח כמו שפירשנו דין השבח במאן דמסקי ביה שיעור ארעא אבל לא שיעור שבחא דדא ודא אחת היא: