המאור הגדול על בבא מציעא ח.

והיכא דאית ליה זוזי ללוקח מצי מסלק ליה לבעל חוב בכדי שיעור זוזי ושקיל בהו ארעא וה"מ דלא שויה ניהליה אפותיקי אבל אי שויה אפותיקי לא מסלק ליה בזוזי וכל מאי דאמריגן גבי בע"ח מלוקח שבחא לא שקיל אלא פלגא מנאתיה וכדכתב ליה דאקני כדאוקימנא בפ' מי שמת מאי גובה נמי גובה חצי שבח. וכתב ה"ר שלמה ז"ל הא דקתני נוטל את ההוצאה מבע"ח ולא קתני נוטל כנגד החוב מבעל קרקע והמותר מב"ה היא גופה אתא לאשמועינן דהיכא דהוצאה יתירה על השבח אין לו אלא הוצאה שיעור שבח וזה ראיה למה שכתבנו הדין דינא דבע"ח בהדי לוקח ודינא דלוקח בהדי גזלן ונגזל היכא דזבן לוקח ארעא מגזלן ואשבחיה ואתא נגזל לאפוקי מיניה דלוקח דינא הוא דשקיל לה נגזל ולשבחא דאית ביה כולו בין דממילא בין דמחמת הוצאה וחזינן לשבחא אי הוה יתר על ההוצאה שקיל להוצאה מנגזל דשבח הוצאה גבי דנגזל הוא ואיהו קא מתהני ביה ומאי דפייש הדר ביה עליה דגזלן ושקיל ליה מיניה שכך כתב לו אנא איקום ואישפי כו' ואם הוצאה יתירה על השבח אין לו אלא הוצאה שיעור שבח מנגזל ושארא פסיד ליה דהא איכא פסידא גביה מעיקרא וה"מ בשלא הכיר בה שאינה שלו ולקחה א"נ הכיר בה ויש לו לגזלן קרקע א"נ קנו מידו אבל אם הכיר בה שאינה שלו ולקחה ואין לו לגזלן קרקע ולא קנו מידו אין לו אלא הוצאה מנגזל בלבד ומאי דפייש משבחא פסיד ליה ולית ליה לא מנגזל ולא מגזלן כדאמר רבא הכיר בה שאינה שלו ולקחה מעות יש לו שבח אין לו וכ"ש אם היתה הוצאה יתירה על השבח דהא איכא פסידא גביה מעיקרא ואין לו אלא הוצאה שיעור שבח מנגזל בלבד כך נראה לי תרצתא דשמעתא ופסקה דהלכה: