המאור הגדול על בבא מציעא נח.

[דף קא ע"א] אלא לעולם יש קנין לנכרי בארץ ישראל ומקבל לאו כחוכר דמי פירוש אי נמי אין קנין מקבל לאו כחוכר דמי ולא עליה רמי לעשוריה מנתיה דכותי דלאו כפורע חובו דמי וממתניתין דהמקבל שדה אבותיו מן הנכרי לא תפשוט מינה לא אין קנין לנכרי ולא יש קנין דקנסא הוא דקנסו רבנן במקבל שדה אבותיו ממש משום דמילתא דשכיחא היא איירי דחביבה ליה ועבוד רבנן תקנתא כדי שתהא בורה ביד הנכרי וימכרנה לישראל ואפילו בנכרי דלא מציק ולעולם איכא למימר דיש קנין ואיכא למימר דאי נמי אין קנין מקבל לאו כחוכר דמי אבל ברייתא דהמקבל שדה אבותיו ממציק נכרי ההיא ודאי לאו שדה אבותיו ממש אלא שדה אברהם יצחק ויעקב ומההיא ודאי איכא למיפשט מינה דיש קנין לנכרי וטעמא דמקבל לה ממציק דלית ליה קנין בגווה ומקבל כחוכר דמי ובעי עשורי ומיתן ליה כיון דלית בה קנין אבל מקבל לה מנכרי דלאו מציק אלא שקנאה בדמים לא בעי עשורי כיון דיש קנין ולא קנסוה רבנן דהא לאו שדה אבותיו ממש היא ולא חביבה ליה ולא שכיח דמקבל לה ולא מצית אמרת משום דמקבל לאו כחוכר דמי מש"ה לא בעי עשורי בנכרי דלאו מציק ולעולם אין קנין דאי הכי אפילו מציק נמי אלא ודאי מברייתא איכא למיפשט מינה דיש קנין ומקבל כחוכר דמי ואית דמפרשי להא שמעתתא פירושא אחרינא ומסקי לה למתני' וברייתא בחדא טעמא תרוייהו שדה אבותיו ממש ותרוייהו במציק נכרי ומאי דלא פריש במתני' פריש בברייתא ובמקבל שדה אבותיו ממש ממציק נכרי הוא דקנסו רבנן דאיהו הוא דשכיח דאזיל ומקבל לה משום דחביבה ליה אבל איניש דעלמא לא קנסוה רבנן דמילתא דלא שכיחא היא אפילו מקבל לה ממציק מאחר דמקבל לאו כחוכר דמי ומקבל שדה אבותיו נמי מנכרי דלאו מציק לא קנסוה רבנן מאחר דיש קנין לנכרי דהא לא חביבה ליה ולא שכיח דמקבל ליה וראיתי בפי' ה"ר אברהם ז"ל בזה פי' לא ישר בעיני ולפיכך לא הוצרכתי לכתבה ומה שרגילין להקשות כאן מההיא דאמרינן בגיטין החכירות פטורה מן המעשר לאו קושיא הוא דההוא תנא ודאי ס"ל יש קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר ולמאי דסליק אדעתייהו מעיקרא אין קנין לנכרים ומקבל לאו כחוכר דמי דאלמא חכירות ודאי חייבת במעשר תנאי היא איכא מאן דאמר יש קנין ואיכא מאן דאמר אין קנין ולא קשיא מידי ואין אנו צריכין להעמידה בסוריא כמו שהעמידוה קצת מן המפרשים: