המאור הגדול על בבא מציעא נח

מה שכתב הרי"ף ז"ל על מה שכתב רב האי גאון ז"ל ואמר הרב ז"ל דאי אמר ליה בעל הקרקע טול עציך ואבניך שומעין לו לא נראה לי אלא כדברי הרב רבינו האי גאון ז"ל דאמר אין שומעין לו מדקא מפלגינן בגמרא בין בית לשדה היכא דאמר עצי ואבני אני נוטל אלמא הכא בלחוד הוא דאיכא לאיפלוגי בין בית לשדה אבל היכא דלא בעי למשקל עציו ואבניו ליכא לפלוגי ודין בית ושדה אחד הוא דלעולם שמין לו כרב דא"ל לההוא גברא זיל שום ליה וידו על התחתונה ואע"ג דא"ל לא בעינא ואין לחלוק בדין זה בין בית לשדה שאין לנו לחלוק אלא במה שחלקו בו הגמרא ואי חורבה העשויה לבנות היא שמין לו וידו על העליונה כדין שדה אבל ודאי היכא דהוי ההוא בנין שלא כראוי לבעל הקרקע ולית ליה ביה שום הנאה דלדידיה מתבעי ליה למבנייה דלאו כההוא בנינא כגון זו מסתברא דמצי א"ל טול עציך ואבניך דהא לא מהני ליה ולא מידי ופירוש ידו על העליונה כמעולה שבשכירות כאדם שאומר לחברו בנה לי קרקע זה או נטע לי שדה זו שלא אצטרך אני לטרוח בה דהא ודאי מהני ליה הנאה מעליא ופי' ידו על התחתונה בפחות שבשכירות כמה שמזלזלין הפועלים הפחותים ולא נראה לי פירוש רבינו שלמה ז"ל שאמר אם השבח יתר על ההוצאה נותן את ההוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח משום דקשיא לי הא דא"ל רב לההוא גברא זיל שום ליה וידו על העליונה היכן מצינו יורד שלא ברשות ב"ד ושלא ברשות בעלים שיהא נוטל בשבח היתר על ההוצאה וכן מי עשאו לזה אריס או שתלא ומצאתי לרבינו האי גאון ז"ל שפי' בספר מקח וממכר בשער שביעי ידו על התחתונה בפחות שישומו אותו בקיאים שבשומא וזה דומה לפירושנו וכן פי' ידו על העליונה ביתר מה שישומו שמאים הבקיאים אבל בהאי ודאי מודינא שאם היתה הוצאה יתירה על השבח לעולם אין לו אלא הוצאה שיעור שבח דאיהו אפסיד אנפשיה אפילו בשדה העשויה ליטע: