המאור הגדול על בבא קמא לח

הלכך כיון דאמרי' דברייתא קמייתא רב חסדא ורבא מוקמי לה לפני יאוש ואין גזילה קיימת ליתא לההוא פירושא דפריש בה ה"ר אברהם ז"ל וסמכיה על מאי דאמרי' בן גזלן יש לו חזקה ואע"ג דאבוה אין לו חזקה אלא שמעי' מינה דאע"ג דאבוהון היה מהימן בשאין גזילה קיימת לא טענינן להו ליתמי מאי דמצי טעין אבוהון מ"מ דהא הכא דאבוהון מצי טעין החזרתיו לך כשאין שם עדי גזילה וה"ה לגזילה קיימת אם אין שם עידי גזילה שיכול האב לומר לקוח הוא בידי ואינהו לא מיפטרי היכא דאמרי אין אנו יודעין עד דאמרי יודעין אנו וכללא דאמור רבנן לא הוי אלא דלא טענינן להו ליתמי מאי דלא מצי טעין אבוהון אבל מאי דמצי טעין אבוהון איכא דטענינן ואיכא דלא טענינן הדבר שהוא קרוב מן הדעת טענינן והרחוק מן הדעת לא טענינן אין לנו אלא מה שאמרו רבותינו בעלי התלמוד ז"ל וראיה לדבר מהני שב מרגניתא דצירן בסדינא ר' מיאשא ושכיב ר' מיאשא ולא פקיד ומכסא דכספא בי חסא ושכיב חסא ולא פקיד ולפום הכי מיתרץ ההוא קושיא דרגילין רבנן לאקשויי בשט"ח היוצא על היתומים כדאיתא בפ' המוכר את הבית מ"ט לא טענינן להו ליתמי נאנסו ושם ביררנו דבר זה ומי שמעמידה ביתומים גדולים ולא בקטנים טעות הוא בידו וכל היכא דאמרי' יתומים סתמא אין צ"ל שהקטנים בכלל: