המאור הגדול על בבא קמא לח.

תנן הגוזל ומאכיל את בניו והמניח לפניהם פטורין מלשלם קשיא לרב חסדא פי' נ"ל דמסיפא קשיא ולא מרישא דהגוזל ומאכיל את בניו ליכא מאן דפליג דודאי פטור הוא בכל ענין ואפי' לפני יאוש שהמאכיל לאחרים כאוכלו הוא עצמו דמי דהוצאה דידיה הוא וכ"ש לבניו שמזונותיהם עליו ועד כאן לא קאמר רב חסדא אלא בבא אחר ואכלה אבל כשהאכילו הגזלן לא קאמר דהוצאה דידיה הוא והגזלן הוא שחייב לשלם הלכך קושיא מסיפא דקתני והמניח לפניהם פטורין מלשלם ולקמן מוקים לה רב חסדא כשאכלום דהא רב חסדא כרבא ס"ל ומ"מ פטורין מלשלם קשיא דאי בגזילה קיימת פטורין כ"ש בשאכלום וא"נ רשות יורש כרשות לוקח דמי הא אמר רב חסרא גזל ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה קא פסיק ואמר ובא אחד אפי' לוקח אמר רב חסדא מתני' לאחר יאוש וסוגיא דשמעתא רב חסדא כרבא ס"ל ורמי בר חמא פליג עלייהו ומאוקימתא רברייתא דר' הושעיא דקתני גזילה קיימת חייבין אין גזילה קיימת פטורין דרב חסדא מוקים לה לאחר יאוש וכן הכי מוקים לה רבא אבל רמי בר חמא מוקים לה לפני יאוש שמעי' מהלין אוקימתא דין ד' שערים, א) לפני יאוש וגזילה קיימת. ב) לפני יאוש ואין גזילה קיימת. ג) לאחר יאוש וגזילה קיימת. ד) לאחר יאוש ואין גזילה קיימת. הרי אלו ד' שערים הראשון לחיוב לדברי הכל ובאחרון לפטור לדברי הכל השני השערים התיכונים לרב חסדא ורבא חייב לרמי בר חמא פטור נמצא לרב חסדא ורבא דהלכתא כוותייהו לעולם חייב חוץ מלאחר יאוש ואין גזילה קיימת ולרמי בר חמא לעולם פטור חוץ מלפני יאוש וגזילה קיימת ומחלוקת שני השערים התיכונים תוכל להבחין מסוגיא דשמעתא דרב חסדא ורבא לא סבירא להו דרמי בר חמא ורמי בר חמא לא ס"ל דרב חסדא ורבא הלכך לפני יאוש ואין גזילה קיימת לרב חסדא חייב דהא אמר רצה מזה גובה רצה מזה גובה ולרמי בר חמא פטור דלא ס"ל הכין לאחר יאוש וגזילה קיימת לרמי פטור דאמר רשות יורש כרשות לוקח דמי ולרבא ורב חסדא חייב דלא סבירא להו הכין ולפום הדין סברא מתוקמן מתני' דלקמן למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אלא מתניתא קמייתא דקתני גדולים חייבין קטנים פטורין כסומכוס משום טעמא דאין מקבלין עדים שלא בפני בעל דין ומתניתא בתרייתא דקתני ואכלום בין גדולים בין קטנים חייבין כרבנן דסבירא להו מקבלין משום דדמיא להו לכגון שהיה חולה או עדיו חולין שאילו היינו ממתינין להם עד שיגדילו חיישי' באורך הזמן למיתה ומסתברא דהלכתא כרבנן הלכך מתניתא קמייתא דקתני והמניח לפניהם גדולים חייבין קטנים פטורין רב חסדא ורבא מוקמי לה אי לפני יאוש בין גזילה קיימת בין שאינה קיימת אי נמי לאחר יאוש וגזילה קיימת ורמי בר חמא מוקים לה בלפני יאוש וגזילה קיימת דוקא וברייתא דקתני ואכלום בין גדולים בין קטנים חייבין אי הות קיימת בהכי בודאי הויא תיובתיה דרמי בר חמא דלא ס"ל רצה מזה גובה רצה מזה גובה אלא ממילא אידחיא לה משום קושיא דקטנים מקלא קלויה לפי שהקטנים פטורין ואפי' שרפוהו ואפי' לפני יאוש שהקטן פטור בכל ענין כדקי"ל שפגיעתו רעה ואינו משלם לאחר זמן ולפום הכין תריצנא והמניח לפניהם ולא אכלום בין גדולים בין קטנים חייבין הלכך רב חסדא ורבא מוקמי לה בין לפני יאוש בין לאחר יאוש ורמי בר חמא מוקים לה דוקא לפני יאוש ולעולם קמייתא כסומכוס ובתרייתא כרבנן ורישא דקתני הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם ההיא לדברי הכל ואפי' לפני יאוש כדפרישית לעיל: