המאור הגדול על בבא קמא יט.

[דף לז ע"ב] אמר ריש לקיש הכל היה בכלל נ"ש פי' בכל נזקין שבעולם דכולהו כי שדית בור בינייהו אתיין וקרן אתא לחלק בתם להקל עליו ובמה שיצאתה לחדש ולהקל כתב רחמנא רעהו למעוטי הקדש דלא מקילין ביה הרי הוא עומד בכללו ועל כרחך בהקדש ניזק קאמר דאי בהקדש מזיק קיל מהדיוט ואפי' מח"נ נמי פטור הקדש מזיק כיון דרעהו דוקא ואי אתה יכול להחזירו לכללו נמצא רעהו דוקא להקדש מזיק ולהקדש ניזק להקדש מזיק להקל ולהקדש ניזק להחמיר ואי אתה יכול לומר להחמיר בשניהם ק"ו להקדש מהדיוט ואי אתה יכול לומר להקל בשניהם דאי מייתא ליה להקדש בק"ו ולומד דיו לבא מן הדין להיות כנדון כדאמרי' לעיל א"כ נכתביה רחמנא להאי רעהו גבי מועד:

[דף מ"ב ע"א] משכח רברבי ומשכח זוטרי קא מיפלני ור' עקיבא לפני ר' אליעזר אם היה צריך לחדדי כדאמרי' בעלמא ורבא לחדורי לאביי הוא דקאמר לרב טביומי צריך לרב כהנא לא הוה צריך: