המאור הגדול על בבא בתרא נג.

[דף קטו ע"א] או לא דריש מטות בן דקדים לבת בנכסי האם מנא ליה דאע"ג דאמרי' לעיל בגמ' וירש אותה מקיש ירושה שניה לירושה ראשונה הני מילי לאותן ירושות הנזכרות באותה פרשה כלומר שהוקשו כולן זו לזו שבכולן בן קודם לבת אבל בירושת האם שאינה נזכרת באותה פרשה אלא מוכל בת יורשת נחלה ממטות אין לנו שיקדום בה בן לבת אלא בהקשת מטות כלומר מקיש מטה האב לממה האם ת"ל אין לו עיין עליו הא כיצד נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן. יש מפרשי' כשם שאתה מעיין למטה כך יש לך לעיין מלמעלה ונמצאת הנחלה ממשמשת עד ראובן. וזה הפירוש אינו נכון אלא כך פירושה הא כיצד אקר' קאי ואכולה פרשתא קאי שאתה מוצא הנחלות הכתובות בפרשה ממשמשות והולכות למעלה דכתיב ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו ואם אין לו אחים לאביו וכו' זה המשמשות למעלה דור אחר דור והברייתא התחלה מן הנחלה הראשונה ללמד שיש לך לעיין על בן הבן ובת הבן וכל יוצאי ירכו ומשם אתה למד לכולם שבכולן כתיב ואם אין לו ובכולן אתה מפרש עיין עליו אם יש לו יוצא ירך נמצאת אתה אומר כל יוצאי ירכו של בן קודמים לבת וכל יוצאי ירכו של בת קודמין לאחים וכל יוצאי ירכם של אחין קודמין לאחי האב וכל יוצאי ירכם של אחי האב קודמין לאחי אבי האב וכן תמשמש ותלך עד אחי אבי אבי האב עד שתגיע לראובן: