המאור הגדול על בבא בתרא נא

מתני' האומר לחבירו חצי שדה וכו' יש סברות ופירושים רבים במשנה זו וגמרא שעליה והרי אני כותב מה שנ"ל וראיתי להקדים עיקרי ההלכה דע כי האומר לחבירו חצי שדה אני מוכר לך או שאמר לו חצי' בדרום לעולם הוא נוטל חצי השדה במדה ולא בשומ' ובעלוי כמו שסברו רבי' ואין פי' משמנין ביניהם מלשון שומא אלא מלשון שומן אבל יש בפי' ביניהם שני פנים מעיקר לשון הקדש יש בין משתף ומערב כמו כופין בני מבוי זה את זה שלא להושיב ביניהם ודומה לו בכתוב תהי נא אלה בינותינו על שבועת יי' אשר בינותם בינינו ישפוק ויש בין מפריש וחולק כמו מה בין לי ולך תא חזי מה בין תקיפי קמאי לענותני בתראי ודומה לו בכתוב והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה והקיר ביני וביניהם וזו היא דשמיעה האמירה על משנה זו אמר רבי יוחנן ולוקח נוטל כחוש כלומר חולקים את השדה לשני חלקים שוים במדה החלק האחד שומן והחלק האחר כחוש והלוקח נוטל כחוש משום דקיימא לן המוציא מחבירו עליו הראיה ויד בעל השטר על התחתונה והשומן נשאר אצל המוכר אמר ליה ר' חייא בר אבא והא אנן משמנין ביניהם תנן לפי שהיה סבר רבי חייא בר אבא כי פי' ביניהם מלשון שותף הוא שיהיה השומן משותף ביניהם כלומר יד שניהם שוה בו אמר ליה אדאכלת כפניתא בבבל תרגימא מסיפא דקתני סיפא חציה בדרום אני מוכר לך משמנין ביניהן ונוטל חציה בדרום אמאי משמנין ביניהם אם איתא כדקאמרת ששניהם שותפין בשמן כלומד יד שניהם שוה בו והיאך אפשר להיות זה בשא"ל חציה בדרום אני מוכר לך והא אפשר שיהיה החצי שבדרום כולו שומן או כולו כחוש אלא לדמי הכא נמי לדמי כלומר אין משמנין ביניהן מלשון שותף וזכות שניהם יחד אלא מלשון הפרש וחלוקה כלומר נותנין השומן כולו לצד אחד ונמצא ההפרש שבין החלק הא' ובין החלק הב' הדמים שהחלק הא' יותר שוה מחבירו מפני השומן שהיא מפריש ביניהם אבל שיעור חצי זה מדה במדה ואין הפרש ביניהם אלא השומן כולו שהוא לצד האחד והוא מפריש ביניהם ומעל' את החלק האחד בדמים וכשא"ל חצי שדה סתם אני מוכר לך נוטל הלוקח הכחוש והשומן נשאר אצל המוכר וכשאמר ליה חציה בדרום אני מוכר לך נוטל חציה בדרום כמות שהוא בין שהוא שומן בין שהוא כחוש נמצא לעול' השומן מפריש ביניהם והוא יתרון דמי החלק האחד על החלק הב' ותניא סיפא לגלויי רישא ולאפוקי שאין חולקין לעולם בשומא אלא מדה במדה כמדת זה כך מדת זה כך פי' שמועה זו בעיני ועל דרך זה הולכת אותה שמועת שבבכורות בענין רחלה שלא בכרה וילדה שני זכרים וכו' דהיא בת ביקתא של זו אף על פי שיש ביניהם מעט הפרש בלשון לדמי שהוא אמור כאן ולהלן הוא אומר שומן יהיה ביניהם והכל עולה לטעם אחד ונמצא הפרש בין לשונות רבות מן התלמוד וכולה עולות לטעם אחד כל שכן בסדר קדשים שאינו רגיל כל כך ולפיכך הוסיפו בו פירוש: