גיטין סו.
Gittin 66a · גיטין · free full Hebrew text
Open in the reader →דְּרָא רַבִּי אֲבִינָא לְסִילְּתֵיהּ וַאֲזַל לְגַבֵּי דְּרַב הוּנָא רַבֵּיהּ דְּאָמַר רַב הוּנָא גִּיטּוֹ כְּמַתְּנָתוֹ מַה מַתְּנָתוֹ אִם עָמַד חוֹזֵר אַף גִּיטּוֹ אִם עָמַד חוֹזֵר
וּמָה גִּיטּוֹ אַף עַל גַּב דְּלָא פָּרֵישׁ כֵּיוָן דְּאָמַר כִּתְבוּ אַף עַל גַּב דְּלָא אָמַר תְּנוּ אַף מַתְּנָתוֹ כֵּיוָן דְּאָמַר תְּנוּ אַף עַל גַּב דְּלָא קְנוֹ מִינֵּיהּ
מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אַבָּא אִי מָה מַתָּנָה יֶשְׁנָהּ לְאַחַר מִיתָה אַף גֵּט יֶשְׁנוֹ לְאַחַר מִיתָה הָכִי הַשְׁתָּא בִּשְׁלָמָא מַתָּנָה אִיתַהּ לְאַחַר מִיתָה אֶלָּא גֵּט לְאַחַר מִיתָה מִי אִיכָּא
אֶלָּא רַבִּי אַבָּא הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע בְּמִקְצָת הִיא וּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע בְּמִקְצָת בָּעֲיָא קִנְיָן מִכְּלָל דְּרַב הוּנָא סָבַר לָא בָּעֲיָא קִנְיָן וְהָא קַיְימָא לַן דְּבָעֲיָא קִנְיָן שָׁאנֵי הָכָא דְּמִצְוָה מֵחֲמַת מִיתָה הוּא
מִכְּלָל דְּרַבִּי אַבָּא סָבַר מִצְוָה מֵחֲמַת מִיתָה בָּעֲיָא קִנְיָן וְהָא קַיְימָא לַן דְּלָא בָּעֵי קִנְיָן
אֶלָּא רַבִּי אַבָּא הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ חַמְרָא לָא קָאָמַר דְּמֵי חַמְרָא לָא קָאָמַר מֵחַמְרָא קָאָמַר וְאִידַּךְ מֵחַמְרָא כְּדֵי לְיַיפּוֹת אֶת כֹּחוֹ שְׁלַחוּ מִתָּם מֵחַמְרָא כְּדֵי לְיַיפּוֹת אֶת כֹּחוֹ
מַתְנִי' מִי שֶׁהָיָה מוּשְׁלָךְ לְבוֹר וְאָמַר כׇּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ יִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ
גְּמָ' וְלֵיחוּשׁ שֶׁמָּא שֵׁד הוּא אָמַר רַב יְהוּדָה כְּשֶׁרָאוּ לוֹ דְּמוּת אָדָם
אִינְהוּ נָמֵי אִידְּמוֹיֵי אִידְּמוֹ דַּחֲזוֹ לֵיהּ בָּבוּאָה אִינְהוּ נָמֵי אִית לְהוּ בָּבוּאָה דַּחֲזוֹ לֵיהּ בָּבוּאָה דְבָבוּאָה וְדִלְמָא אִינְהוּ נָמֵי אִית לְהוּ אָמַר רַבִּי חֲנִינָא לִימְּדַנִי יוֹנָתָן בְּנִי בָּבוּאָה אִית לְהוּ בָּבוּאָה דְבָבוּאָה לֵית לְהוּ
וְדִלְמָא צָרָה הִיא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַכִּירִין
מַתְנִי' הַבָּרִיא שֶׁאָמַר כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי רָצָה לְשַׂחֶק בָּהּ
מַעֲשֶׂה בְּבָרִיא אֶחָד שֶׁאָמַר כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגָּג וְנָפַל וָמֵת אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אִם מֵעַצְמוֹ נָפַל הֲרֵי זֶה גֵּט אִם הָרוּחַ דָּחַתּוּ אֵינוֹ גֵּט
חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי אִם הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִילָּתוֹ הֲרֵי זֶה גֵּט וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּבָרִיא שֶׁאָמַר כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגָּג וְנָפַל וָמֵת וְאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אִם מֵעַצְמוֹ נָפַל הֲרֵי זֶה גֵּט אִם הָרוּחַ דָּחַתּוּ אֵינוֹ גֵּט
הָהוּא גַּבְרָא דְּעָל לְבֵי כְנִישְׁתָּא אַשְׁכַּח מַקְרֵי יָנוֹקָא וּבְרֵיהּ דְּיָתְבִי וְיָתֵיב אִינִישׁ אַחֲרִינָא גַּבַּיְיהוּ אֲמַר לְהוּ בֵּי תְרֵי מִינַּיְיכוּ נִכְתְּבוּ גִּיטָּא לִדְבֵיתְהוּ לְסוֹף שְׁכֵיב מַקְרֵי יָנוֹקָא מִי מְשַׁוּוּ אִינָשֵׁי בְּרָא שְׁלִיחָא בִּמְקוֹם אַבָּא אוֹ לָא
רַב נַחְמָן אָמַר לָא מְשַׁוּוּ אִינָשֵׁי בְּרָא שְׁלִיחָא בִּמְקוֹם אַבָּא וְרַב פַּפֵּי אָמַר מְשַׁוּוּ אִינָשֵׁי בְּרָא שְׁלִיחָא בִּמְקוֹם אַבָּא אָמַר רָבָא הִילְכְתָא מְשַׁוּוּ אִינָשֵׁי בְּרָא שְׁלִיחָא בִּמְקוֹם אַבָּא
Meforshim on this daf
- רש"י על גיטין Rashi on Gittin
דרא רבי אבינא לסילתיה - יטעון רבי אבינא סלו על כתיפו למזונותיו להוצאת הדרך וילך לו אצל רב הונא רבו כי על פיו ושמועותיו יזכה במתנה בלא קנין:
- תוספות על גיטין Tosafos on Gittin
דמי חמרא לא קאמר - וא"ת כי אמר נמי דמי חמרא הוי דבר שלא בא לעולם כדאמרינן בפרק האומר משקלי (ערכין דף כ:) גבי דמי שור זה עלי עולה ומוקי לה באומר לכשיבואו דמיו יקדשו ופריך והא אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם וי"ל דהתם משום דאמר לכשיבואו אבל אמר דמי שור זה עלי…
- רשב״א על גיטין Rashba on Gittin
הא דאמרינן: דרא רב אבינא לסילתיה וליזל לגביה רב הונא רביה דאמר רב הונא גיטו כמתנתו מה מתנתו וכו' ומה גיטו אף על גב דלא פריש אף מתנתו אף על גב דלא קנו מיניה. איכא למידק דהכא ודאי דמצוה מחמת מיתה חשבינן ליה וכדאיתא בסמוך בהדיא, ואם כן למאי איצטריכיה לדרב הונא…
- חידושי רמב"ן על גיטין Chiddushei Ramban on Gittin
שלחו מתם מחמרא כדי ליפות כחו. פירש"י ז"ל שיהא כל היין לו לאחריות שאם א"ל תנו לו יין אם החמיץ מן היין מאה חביות היו היורשין אומרים לו שלך החמיץ ואם אמר דמי מחמרא ומכרו ממנו קצת ואבדו המעות אמרו לו אבדו מעותיך הילכך אמר מחמרא דמשמע יין לדמיו שהכל אחריות לו…
- חידושי חתם סופר על גיטין Chidushei Chatam Sofer on Gittin
ודילמא צרה היא. ומסיק בשעת הסכנה כותבים אעפ"י שאין מכירין ודעת הפוסקים דלא חיישינן לצרה דלא שכיחא אבל בבואה דבבואה צריך דבאותן המקומות שכיחי שדים טפי מחשש צרה. ונראה דהיינו דחשש שנאת צרה לא שכיחי כולי האי כמו שדים. אפי' יש צרה בפנינו מ"מ שנאה המקלקלת לא שכיחא…
- חדושי הלכות על גיטין Chidushei Halachot on Gittin
בפרש"י בד"ה דאמר רב הונא כו' כמתנתו כו' ומינה ילפינן אנן נמי דמה גיטו כו' עכ"ל משמע להו הא דקאמר ומה גיטו כו' אין זה מדברי רב הונא דאם כן ה"ל תולה בדברי עצמו ומהיכא פסיק ליה טפי גיטו כמתנתו ממתנתו כגיטו אבל ודאי דתלמודא מדקדק ליה הכי מדמדמה להו אהדדי דגיטו…
- חכמת שלמה על גיטין Chokhmat Shlomo on Gittin
גמ' אף גט ישנו לאחר מיתה כו'. נ"ב יש מקשים מה השיב התרצן יותר ממה שהקשה המקשן הלא גם המקשן ידע שאין גט לאחר מיתה ונראה שרבי אבהו הקשה מאחר שבאת לדמות מתנה לגט הלא מתנה אינה שוה לגט אפילו במה דמסתבר לדמות דמתנה היכא שאמר השכ"מ בחיים כתבו ותנו אז נותנין אפילו…
- גליון הש"ס על גיטין Gilyon HaShas on Gittin
תוד"ה וליחוש כו' לחבירו ומכירו. לשון ומכירו אינו מובן לי דכיון דלא חיישינן בעיר לשד מה צריך להיות מכירו וכי אין נותנין שלום לאדם שאינו מכירו:
- פני יהושע על גיטין Penei Yehoshua on Gittin
רש"י בד"ה גיטו כמתנתו ומינה ילפינן אנן נמי כו' עכ"ל. לכאורה לקמן דף ע"ב מייתי הש"ס עיקר מימרא דר"ה ומסיק נמי להא מילתא דמה גיטו אע"ג דלא פריש א"כ משמע דר"ה גופא קאמר לה דהא לא שייך התם כלל האי מילתא כי היכא דנימא דהתם נמי סתמא דתלמודא קא דייק הכי ממילתא דר"ה…
- רש"ש על גיטין Rashash on Gittin
רש"י ד"ה דמצוה מחמת מיתה הוא. שהיוצא בקולר אינו חוזר. ק"ק מלעיל (כח ב) לל"ב דרב יוסף דמוקים להא דהיוצא ליהרג נותנין עליו חומרי חיים. בב"ד של עובדי כוכבים. ועי' ברא"ש לשון הירושלמי שכל קולר בחזקת סכנה:
- שערי תורת בבל על גיטין Sha'arei Torat Bavel on Gittin
(סו סע"א) מי משוו אינשי שליחא ברא במקום אבא וכו'. —נראה דאי מיירי כאן בכתב אחד וחתם אחד וכמ"ד (לקמן ע"ב) "כתב סופר שנינו" אין המכשיר מכשיר אלא בדיעבד אם לא שהוא סופר מובהק (עי' לקמן פו ב). ולמ"ד "חתם סופר שנינו" וכאן נמי אם כתב אחד וחתמו שניהם בזה מותר אפי'…
- תוספות רי"ד על גיטין Tosafot Rid on Gittin
ומה גיטו אע"ג דלא פריש כיון דאמר כתבו אע"ג דלא אמר תנו אף מתנתו כיון דאמר תנו אע"ג דלא קנו מיניה. פי' מצינו בש"מ שכל דבריו ככתובין וכמסורין דמו אבל ביוצא בקולר לא מצינו [גבי מתנה רק גבי] גיטו תנן דסגי ליה באומר כתובו ומהקישא דרב הונא דמקיש להו ילפי' דכל מידי…