גבורת ארי על יומא יט.

לימא תהוי תיובתא דר"ה פרש"י מתניתין דקתני אתה שלוחינו וק"ל הא זקני כהונה השביעוהו הכי כדתנן במתניתין א"כ מאי קושיא מהא לר"ה דהא טעמא דר"ה דהני כהני לאו שלוחי דידן משום דמי איכא מידי דאנן ל"מ עבדי ושליח דידן מצי עביד והא לא שייך אלא גבי זר אבל כהן לכהן שליח דידן הוא כיון דאיהו מצי עביד שליח נמי מצי משוי וכדמוכח להדיא בההיא דפ"ט דב"ק דקאמר עבודה דכי עביד ע"י הדחק עבודה היא שליח נמי מצי משוי אלמא כהן לכהן בקרבנו שלוחא דידן הוי וכיון שכן שפיר קאמרי ליה זקני כהונה אתה שלוחינו ואפשר דרש"י לישנא קטיע נקט ואסיפא סמיך דקאמרי אתה שלוחינו ושליח ב"ד ואטו מי לא עסקינן דהב"ד זרים נינהו א"נ י"ל דמהא דקאמרי אתה שלוחינו נמי פריך דהא השבועה הי' שלא לשנות בהקטרת קטורת של פנים כדאמר בסמוך והרי עבודת יוה"כ אינם כשירים אלא בכה"ג ולא בהדיוט ואע"ג דכל הכהנים ראוים לכהונה גדולה ולעבודת יוה"כ ולא דמי לזר שאי אפשר לו כלל לעבוד עבודה מ"מ אם איתא דהני כהני שד"ר נינהו לגבי קרבן זרים מהאי טעמא דמי איכא מידי ה"ה גבי עבודת יוה"כ כל כהנים כזרים דמי מה"ט והכה"ג אינו שליח דידהו אלא דרחמנא אע"ג דכל הכהני' ראוים לכה"ג השתא מיהא הדיוטו' נינהו וראשון עיקר דכיון דכל הכהנים ראוים לכה"ג שליח דידהו הוי כה"ג בעיוה"כ ולא דמי לטמא בק"צ ולכה"ג אונן דלא מצי משוי שליח לענין שיהא עבודתה ועורה שלו דהתם אי אפשר באכילה בהאי שעתא דעובד שהרי כל היום טמא אסור באכילת קדשים דהא בעי הערב שמש וכן אונן נוהג כל יום המיתה מה"ת כדא' בזבחים (דף ק') אבל כהנים ראוים כל שעתא לכה"ג אם ימות כה"ג או יארע בו פסול וכיוצא בו: