עירובין צו:
Eruvin 96b · עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר נָשִׁים סוֹמְכוֹת רְשׁוּת
דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי אִשְׁתּוֹ שֶׁל יוֹנָה הָיְתָה עוֹלָה לָרֶגֶל וְלֹא מִיחוּ בָּהּ מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר רֶגֶל לָאו מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הוּא אֶלָּא קָסָבַר רְשׁוּת הָכָא נָמֵי רְשׁוּת
אֶלָּא הַאי תַּנָּא הִיא דְּתַנְיָא הַמּוֹצֵא תְּפִילִּין מַכְנִיסָן זוּג זוּג אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה אֶחָד חֲדָשׁוֹת וְאֶחָד יְשָׁנוֹת דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בַּחֲדָשׁוֹת וּמַתִּיר בִּישָׁנוֹת
עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא בַּחֲדָשׁוֹת וִישָׁנוֹת אֲבָל בְּאִשָּׁה לָא פְּלִיגִי שְׁמַע מִינַּהּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא הוּא וְכׇל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין הַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים חַיָּיבוֹת
וְדִילְמָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר נָשִׁים סוֹמְכוֹת רְשׁוּת לָא סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּלָא רַבִּי מֵאִיר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי וְלָא רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי
לָא רַבִּי מֵאִיר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי דִּתְנַן אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת מִלִּתְקוֹעַ הָא נָשִׁים מְעַכְּבִין וּסְתָם מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר
וְלָא רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּתַנְיָא דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְסָמַךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סוֹמְכִין וְאֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל סוֹמְכוֹת רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים נָשִׁים סוֹמְכוֹת רְשׁוּת
וּסְתָם סִיפְרָא מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹצֵא תְּכֵלֶת בַּשּׁוּק לְשׁוֹנוֹת פְּסוּלוֹת חוּטִין כְּשֵׁרִין
מַאי שְׁנָא לְשׁוֹנוֹת דְּאָמַר אַדַּעְתָּא דִגְלִימָא צַבְעִינְהוּ חוּטִין נָמֵי נֵימָא אַדַּעְתָּא דִגְלִימָא טְוִינְהוּ בִּשְׁזוּרִים
שְׁזוּרִים נָמֵי נֵימָא אַדַּעְתָּא דְשִׂיפְתָּא דִגְלִימָא עַיְיפִינְהוּ בְּמוּפְסָקִין דְּכוּלֵּי הַאי וַדַּאי לָא טָרְחִי אִינָשֵׁי
אָמַר רָבָא וְכִי אָדָם טוֹרֵחַ לַעֲשׂוֹת קָמֵיעַ כְּמִין תְּפִילִּין דִּתְנַן בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּישָׁנוֹת אֲבָל בַּחֲדָשׁוֹת פָּטוּר
אָמַר רַבִּי זֵירָא לְאַהֲבָה בְּרֵיהּ פּוֹק תְּנִי לְהוּ הַמּוֹצֵא תְּכֵלֶת בַּשּׁוּק לְשׁוֹנוֹת פְּסוּלִין חוּטִין מוּפְסָקִין כְּשֵׁירִין לְפִי שֶׁאֵין אָדָם טוֹרֵחַ
אָמַר רָבָא וּמִשּׁוּם דְּתָנֵי לַהּ אַהֲבָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא כֵּיפֵי תְּלָא לַהּ וְהָתְנַן בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּישָׁנוֹת אֲבָל בַּחֲדָשׁוֹת פָּטוּר
אֶלָּא אָמַר רָבָא טָרַח וְלָא טָרַח תַּנָּאֵי הִיא
דְּתַנְיָא הַמּוֹצֵא תְּפִילִּין מַכְנִיסָן זוּג זוּג אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה
Meforshim on this daf
- רש"י על עירובין Rashi on Eruvin
דר' יוסי - לקמן:
- תוספות על עירובין Tosafos on Eruvin
אבל באשה לא פליגי - וא"ת דילמא משום דהוי מלבוש לאיש כדאמר בפרק במה אשה (שבת דף סא.) דתפילין דרך מלבוש עביד וי"ל דהיינו דוקא לאיש משום דרגיל ללובשן בחול אבל לאשה לא כדאמרי' התם וחלופיהן באיש דמידי דחזי לאיש לא חזי לאשה ומידי דחזי לאשה לא חזי לאיש:
- רשב״א על עירובין Rashba on Eruvin
עד כאן לא פליגי אלא בישנות וחדשות אבל באשה לא פליגי. אלמא בין ר' מאיר בין ר' יהודה תרווייהו סבירא להו דשלא הזמן גרמא הוא דשבת זמן תפילין, ומתני' ר' מאיר ור' יהודה, ומיהו דוקא (קשיא) [רישא] דמתני', אבל סיפא דמתני' ר' יהודה ולא ר' מאיר, דהא קתני במתני' ישנות…
- ריטב"א על עירובין Ritva on Eruvin
בשזורין ושמעי׳ מהכא דחורי ציצית צריכין להיות שזורין. וכי אדם טורח לעשות כו׳ פי׳ דקס״ד דבין חדשות בין ישנות חינם מקושרו׳ אלא שבישנות נרא׳ רושם הכשר וניכר בו שהם תפילין והחדשו׳ אין רושם הכשר ניכר בהם וכדפריש״י ז״ל ולפי׳ היה אוס׳ דחיישי׳ דילמ׳ קמעו׳ נינהו דהא לא…
- חידושי הלכות על עירובין Chidushei Halachot on Eruvin
בד"ה אבל באשה לא פליגי וא"ת דלמא משום דהוי מלבוש לאיש כדאמר בפרק במה אשה דתפילין דרך מלבוש עביד כו' עכ"ל הכי אמרינן התם אמתני' דאם יצא בתפילין בשבת אינו חייב חטאת דאפילו למ"ד שבת לאו זמן תפילין אינו חייב חטאת מ"ט דרך מלבוש עביד מיהו משמעתין דלעיל נמי מוכח…
- חכמת שלמה על עירובין Chokhmat Shlomo on Eruvin
תוס' בד"ה המוצא תכלת כו' שיודע שטעימה פסולה. נ"ב פי' צבע נסיון שמנסין בו הצבע מקודם והוי כלא לשמה:
- הגהות יעב"ץ על עירובין Haggahot Ya'avetz on Eruvin
גמ' עייפינהו. נ"ב כפול ת"א עיף והשזירה היא כפילת החוטין לעשותן עבים:
- רבינו חננאל על מסכת עירובין Rabbeinu Chananel on Eruvin
ודחינן ודלמא חכמים סבירא להו הנחת תפילין בנשים רשות כדאמרינן נשים סומכות רשות דאי לא תימא הכי רגלים מי איכא מ"ד לעלות ברגל מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא אלא ודאי מ"ע שהזמן גרמא הוא ולמה לא מיחו בידה משום דסבירא להו עליית נשים ברגל רשות.
- רש"ש על עירובין Rashash on Eruvin
גמרא וסתם סיפרא מני ר"י. בהגהת הב"ח וצ"ע מנדה (מו). כוונתו דשם אמרינן מאן תנא ס"ע ר"י ואפ"ה משני התם תני לה ולא סבר לה. הנה לעיל (ט ב) כתבו התוס' דל"א כן אלא ע"ד הראשונים ממנו. והכא למאן שמעת דל"ל רשות ר"מ חבריה. ועוד דא"כ הל"ל רבי יוסי ור"י ור"ש אומרים נס"ר…