פירוש הרא"ש על נדרים נה.

מתני' אסור בפול המצרי יבש. דדגן כל מיני דמידגן משמע שעושין ממנו כרי והנודר מן הדגן אסור בכל מיני קטניות שעושין מהם כרי:

גמ' וכפרוץ הדבר. מקרא הוא בדברי הימים על חזקיהו שתקן לעשר מפירות ירק וכאשר נתחזקה התקנה הרבו בני ישראל להביא מעשר מכל:

אי אמרת דגן כל דמידגן משמע. בלשון בני אדם:

מאי וכפרוץ הדבר. רישיה דקרא נקט ומסיפיה קא פריך והאי ראשית דגן דכתיב בקרא היינו מה שנקרא דגן בלשון בני אדם ואי כל דמידגן משמע מאי האי כל תבואת השדה דכתיב בסיפיה דקרא ומה בא להוסיף:

לאיתויי פירות האילן וירק. דליתנהו בכלל דגן ומיקרו תבואת השדה:

(פיסקא) הכל מודים בנודר מן התבואה שאינו אסור אלא בחמשת המינין. דלא תימא לרבנן אע"ג דדגן לא משמע להו אלא חמשת המינין תבואה כל מילי משמע כדקאמר בתר הכי ותהיה סברת רבנן ורבי מאיר הפוכה בתבואה ודגן:

דעללתא כל מילי משמע. שם דעללתא משמע כל דבר מעולה ומשובח:

שכר בתים ושכר בהמות. כיון דפחתי שלפעמים נשכרים בזול:

כיון דלא ידיע פחתייהו. אין ניכר בהם פחיתות השכר:

דמי האי מזיגא כו'. שהיה רגיל ליתן הרבה מים ביין כדאיתא בתחלת פרק המוציא יין (דף עז.) אמר רבא כל חמרא דלא דרי על חד תלתא מיא לאו חמרא הוא:

שהוא מופקר לכל. ללמוד תורתו לכל: