חולין קיב.
Chullin 112a · חולין · free full Hebrew text
Open in the reader →דְּאַגַּב חוּרְפֵּיהּ בָּלַע אֲבָל קִישּׁוּת גָּרֵיר לְבֵי פְסָקֵיהּ וְאָכֵיל
קִילְחֵי דְּלִיפְתָּא שְׁרֵי דְּסִילְקָא אֲסִירי וְאִי פְּתַךְ בְּהוּ דְּלִיפְתָּא שַׁפִּיר דָּמֵי
בְּעָא מִינֵּיהּ רַב דִּימִי מֵרַב נַחְמָן מַהוּ לְאַנּוֹחֵי כַּדָּא דְמִלְחָא גַּבֵּי כַּדָּא דְכַמְכָּא אֲמַר לֵיהּ אָסוּר דְּחַלָּא מַאי אֲמַר לֵיהּ שְׁרֵי
וּמַאי שְׁנָא לְכִי תֵּיכוּל עֲלַהּ כּוֹרָא דְמִלְחָא מַאי טַעְמָא הַאי אִיתֵיהּ [לְ]אִיסּוּרָא בְּעֵינֵיהּ וְהַאי לֵיתֵיהּ [לְ]אִיסּוּרָא בְּעֵינֵיהּ
הָהוּא בַּר גּוֹזָלָא דִּנְפַל לְכַדָּא דְּכַמְכָּא שַׁרְיֵיהּ רַב חִינָּנָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מִפַּשְׁרוּנְיָא אָמַר רָבָא מַאן חַכִּים לְמִישְׁרֵי כִּי הַאי גַוְונָא אִי לָאו רַב חִינָּנָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מִפַּשְׁרוּנְיָא קָסָבַר כִּי אָמַר שְׁמוּאֵל מָלִיחַ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאֵינוֹ נֶאֱכָל מֵחֲמַת מִלְחוֹ אֲבָל הַאי כּוּתָּחָא הֲרֵי נֶאֱכָל מֵחֲמַת מִלְחוֹ
וְהָנֵי מִילֵּי חַי אֲבָל צָלִי בָּעֵי קְלִיפָה וְאִי אִית בֵּיהּ פִּילֵי כּוּלֵּיהּ אָסוּר וְאִי מְתַבַּל בְּתַבְלִין כּוּלֵּיהּ אָסוּר
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל כִּכָּר שֶׁחָתַךְ עָלֶיהָ בָּשָׂר אָסוּר לְאׇכְלָהּ וְהָנֵי מִילֵּי דְּאַסְמֵיק וְהָנֵי מִילֵּי דְּאַבְרְיֵהּ וְהָנֵי מִילֵּי דְּאַסְמְכֵיהּ אֲבָל קְלִישְׁתָּא לֵית לַן בַּהּ
שְׁמוּאֵל שָׁדֵי לֵיהּ לְכַלְבֵּיהּ רַב הוּנָא יָהֵיב לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ מָה נַפְשָׁךְ אִי שְׁרֵי לְכוּלֵּי עָלְמָא שְׁרֵי אִי אֲסִיר לְכוּלֵּי עָלְמָא אֲסִיר שָׁאנֵי רַב הוּנָא דַּאֲנִינָא דַּעְתֵּיהּ רָבָא אָכֵיל לֵיהּ וְקָרֵי לֵיהּ חֲמַר בָּשָׂר
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל אֵין מַנִּיחִין כְּלִי תַּחַת בָּשָׂר עַד שֶׁיִּכְלֶה כׇּל מַרְאֵה אַדְמוּמִית שֶׁבּוֹ מְנָא יָדְעִינַן מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב פָּפָּא אָמַר מִשֶּׁתַּעֲלֶה תִּימְרָתוֹ
מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי וְדִלְמָא תַּתָּאָה מְטָא עִילָּאָה לָא מְטָא אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא אֶלָּא מִשְׁדֵּא בֵּיהּ תַּרְתֵּי גַּלְלֵי מִלְחָא
Meforshim on this daf
- רש"י על חולין Rashi on Chullin
קישות - מתוקה היא ואינו נבלע בתוכה אלא השמנונית צף ועומד על מקום החתך הלכך גריר לבי פסקיה למקום חתך גורר מעט בסכין ואכיל אף בכותח. הלכך דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בכותח כדאמר דאין נותן טעם הבא מן הממש אלא נותן טעם הבא מנותן טעם דסתם קערה מקנחין אותה משומן…
- תוספות על חולין Tosafos on Chullin
אגב חורפיה בלע - יש ליזהר שלא לחתוך שומין כרישין ובצלים בסכין חולבת משום דחריפי טובא והיכא דחתך ונתנן בקדרה מלאה מים רותחת מותר בששים לבטל טעם הבלוע בירק ונפלט מן הסכין אבל חתכו בסכין של עובד כוכבים נעשה הירק כולו נבלה וצריך ששים לבטל הירק וצריך עיון אם הסכין…
- רשב״א על חולין Rashba on Chullin
מהו לאנוחי כדא דמלחה בהדי כדא דכמכא א"ל אסור כדא דחלא מאי א"ל מותר. פירש רש"י ז"ל לאנוחי בצדו, וא"ל דכדא מילחא אסור דחיישינן דילמא נפיל מכמכא במלחא וקא עליה ) נראין עיקר, דא"כ נמצאת אומר דצונן בצונן היכא דאית ביה פילי אסור, דהא בר יונה וכמכא שניהן צוננין…
- ריטב"א על חולין Ritva on Chullin
מאי לאנוחי כדא דכמכא וכו' פי' שאסור להניח כד של מלח סמוך לכד של חלב משום שמא יפול מן החלב על המלח כשיבא להסתפק מן החלב ולאו אדעתיה וחלבא איתא בעין על המלח ואכיל להו בהדי בשרא אבל כדא דכמכא בהדי חלא שרי דאע"ג דנפיל מחלבא לגבי חלא לא קאי ביה בעין ומסתמא לא נפלי…
- חדושי הלכות על חולין Chidushei Halachot on Chullin
תד"ה הלכתא דגים כו' ולא סגי בקנוח אין ראיה משם דנתבשלו אסור כו' עכ"ל ולא ניחא להו לתרץ ולפלוגי דהתם בתנור ליכא מים משא"כ הכא שיש בקדירה מים והוי טעם שלישי דהא כיון דהדגים נוגעות ג"כ במחבת ונפלט טעם מזה לזה לא הוי אלא טעם שני בהיתר וכדכתבנו לקמן לגבי קערות…
- מהר"ם על חולין Maharam on Chullin
ד"ה הלכתא דגים שעלו בקערה וכו' ויש לדקדק שאפי' נתבשלו שרי כדאמרינן פרק דם חטאת דבכל יום וכו' ומותר לבשל שלמים האידנא וכו'. ר"ל דשם פ' דם חטאת קאמד דבלי בית המקדש לא היו בלועים מנותר משום דכל יום היו מבשלין בהן וא"כ כל יום הוא ניעול ליום שלפניו ודייקו מיניה…
- מהר"ם שיף על חולין Maharam Schiff on Chullin
גמ' דחלא מאי כו' ומ"ש כו'. א"כ מאי הקשה מעיקרא דחלא מאי ועיין בב"י שהרמב"ם פירש בע"א עיין עליו:
- רבינו גרשום על חולין Rabbeinu Gershom on Chullin
אבל קישות גריד ליה לפסקיה. כלומר גורד קישות במקום חתך ואח"כ מותר לאוכלה בכותח:
- רש"ש על חולין Rashash on Chullin
תד"ה הלכתא (שבדף הקודם) . דהא אפי' בשל בה חטאת כו' דהוי טעם שני באיסור. מש"כ המהרש"א דלא הוי טעם שני בהיתר ע"י מים כו'. נראה דלענין איסורא לזרים כו' הוי כמו שאר איסורים שאוסרים עד העולם כמש"כ לעיל בשם הר"ן. דהא החטאת בעצם רבעא עלה איסור לזרים כו'. רק לענין…