חידושי חתם סופר על שבת קלט.

לפי שאינן בני תורה. וצל"ע דהרי במה שהחמיר עליהם בכלאים לומר שאיננו אילן אלא ירק לעומת זה הוקל בערלה וערלה חמיר מכלאים שערלה בח"ל הלכה וכלאים מד"ס עיין קידושין ל"ט ע"א. ומכאן ראי' ברורה לשיטת רש"י סוטה מ"ג ע"ב דמשמע דאין ערלה בחו"ל נוהג אלא בכרם אלא שדבריו צע"ג אין כאן מקומו. אבל היותר ליישב בזה דברי רבינו יונה התמוהים ר"פ כיצד מברכין דכ' דלא אמרינן כל המקיל בארץ וכו' אלא במעשר וערלה ולא בכלאים ודבריו תמוהים הם משמעתין וקושי' זו הקשה בעל נצח ישראל למהריעב"ץ ח"ב ועיין שם סי' כ' ומה שהשיב מהיעב"ץ ע"ז אינו נראה. וע"כ הי' לרבינו יונה גירסא אחרת בשמעתין אבל עכ"פ צ"ל דאי לא נאמר דין זה דכל המקיל בארץ אלא בערלה לא הוה אפשר למשלח להו כר"ט לקולא בדרבנן כיון דאיכא תרי קולא דסתרי דקולא דכלאים הוא חומרא דערלה א"כ אזלינן בתרוייהו לחומרא אפי' בדרבנן כמ"ש תוס' לקמן קמ"א ע"א סוף ד"ה הני פלפלי וכו' ע"ש. אך הואיל וכלל מונח דבערלה עכ"פ הלכה כהמקיל לא משום ספק דרבנן דהרי הלכה היא אלא כך נאמרה הלכה שיהי' כל ספיקות שיפלו מותרין אפילו יחיד כנגד רבים כמ"ש פנ"י פ' כיצד מברכין שם. נמצא כבר הוחלט שאין ערלה בכשות. ממילא יש להקל בכלאים כר"ט מספיקא דרבנן וזה הי' קושי' הש"ס לשלח להו כר"ט משום ספיקא דרבנן ואי משום דהוה ערלה וכלאים תרי ספיקא דסתרי אהדדי ואזלי' בתרוייהו לחומרא ז"א הא כל המקיל בערלה הלכה כמותו בחו"ל ואין ערלה וכלאים תלוי' בהדדי. ומשני משום שאינם בני תורה. ואם כי הוא קצת רחוק בלשון הש"ס מ"מ לחומר הקושי' עלתה. ואולי הי' לו קצת גי' אחרת בש"ס באופן שיוצדקו דברינו הנ"ל בפשיטות:

וליתן לי' לגדול נכרי. בתשובה כתבתי דלא הוה מצי לשנויי דס"ל יש שליחות לנכרי להחמיר דא"כ אפי' קטן נכרי נמי דאין חילוק בין קטן לגדול וכמ"ש הרא"ש בתשובה ריש כלל ט"ז דשיעור די"ג שנים לגדלות הוא מכלל שיעורין הל"מ ולא שייך בנכרי כמ"ש רמב"ם פ"ט ממלכים הל' י' דלא ניתנו שיעורין אלא לישראל ע"ש. ובנזיר כ"ח פירש"י מקרא שמעון ולוי איש חרבו והוא מב"ר שם ועיין רמב"ם פ"י מהל' מלכים הלכה ב' וצ"ל התם בקטן שאין בו דעת ופיתויו אונס הוא וק"ל: