חידושי חתם סופר על נדה יד

וכשטיהר ר' יוסי לעצמו טיהר. הרמב"ם פסק כר' יוסי באשה שעושה צרכי' ובעד שאינו בדוק מטמא. ודברי פלתי אינם מבוררים בכאן. ולפע"ד צ"ע מ"ט מטהר ר"י בעשתה צרכי' ודם יוצא מאותו המקום וכי משום ספיקא [נטהר] (יטהר) לגמרי. וע"כ צ"ל דחזקה על המקור שנסתם בשעת הוצאת מי רגלים. ואם כן קשיא בהיפוך מנ"ל לדמות זה לעד שאינו בדוק דהתם אדרבה לא מיבעיא באין לה [וסת] דכל שעה היא מוחזקת ברואה אלא אפי' ביש לה וסת נמי הא עכ"פ ס"ל לרמב"ם דצנועות מיהת בודקות לפני תשמיש וכל הנשים נמי אחר תשמיש מיהת ש"מ שאין כאן חזקה לטהר. וא"כ מאי ענין זה למי רגלים שחזקה שהמקור נסתם אז וע"כ צ"ל דהא מרא דשמעתא הכא הוא ר' זירא ואיהו ס"ל לעיל כל לבעלה לא בעי בדיקה אפי' אין לה וסת כ"ש יש לה וסת ואפילו צנועות לא הוה דא"כ לבו נוקפו ופורש והו"ל ג"כ חזקה ושפיר מדמי להדדי. אע"ג דגבי עשתה צרכי' איכא ב' חזקות. ז"א דגבי איסור דאורייתא כך לי ב' חזקות כמו חזקה א' וא"ש. אבל הרמב"ם לטעמיה אזיל כנ"ל ולא תליא אהדדי וק"ל: