חידושי חתם סופר על גיטין יד:

הא בברי הא בשכיב מרע יש כאן ג' שיטות תוס' ורשב"א ושיטה ממוצעת לרמ"ה סידרום יפה בתשו' ריב"ש סי' שמ"ו ולא זכיתי למצוא סברה נכונה להרא"ה וה' יורנו נפלאות מתורתו:

בני רוכל וכו' עיין פירש"י וצ"ע ברמב"ם פ"ב מסנהדרין הל' ה' ע"ש וצ"ע. ויש לומר לרשעים אין ב"ד נזקקים לתביעתם מקנסא כמו שאין מלין בניהם וכדומה בשו"ע י"ד סי' של"ד סעיף וי"ו בהג"ה אבל אם נזדקקו להם אסור להטות דינם וא"ש הכל וק"ל וצע"ג במרדכי דב"ב קנ"ו שם ומייתי' לי' ב"ח חו"מ רסי' רכ"ח ע"ש וצ"ע הא ממון מסור אסור לאבד עיין סוף מס' ב"ק:

תהלה לאל עליון נוצרני כאישון בחי' פרק ראשון

המביא גט וכו' בפני נכתב כולו ובפ"נ חציו וכו' כ' תוס' לאפוקי דלא נימא דה"ל מקיים כ' סופר וע"א. ועד שני בלי קיום והקשה פנ"י מאי ס"ד למימר דהא כ' סופר בלי הזכרת שמו לאו כמי שנחקרה עדותו בב"ד דהרי לא שייך בזה לא חציף לזיופי וא"כ בעי קיום דאורייתא ומה"ת יעלה על הדעת להאמין לע"א השליח על הקיום של כ' סופר. ולפע"ד י"ל הוה סד"א כיון שעכ"פ על גט הלז איכא ב' עדים ומן התורה כמי שנחקרה עדותן בב"ד והגט כשר וכיון שגט כשר מן התורה ויוצא מתחת יד השליח וידעינן שזהו שליח המנוהו רבנן כבי תרי על הקיום אפי' על קיומו של כ' סופר. קמ"ל דבעי' שאותו העד שהשליח מעיד עליו צריך שיהיה כבר מן התורה כמי שנחקרה עדותן בב"ד ואז אין אותו העד צריך קיום אלא מדרבנן והימנוהו עליו השליח משא"כ הכא נהי שהגט מן התורה כמקויים מ"מ כתבו של סופר איננו כמי שנחקר וצריך עליו ב' עדים ולא מהימן השליח אלא על הע"א ועל השני אין לנו קיום הנצרך מדרבנן. ואכתב סופר דאיכא קיום השליח מ"מ אינו מקויים מן התורה וק"ל: