חידושי חתם סופר על גיטין טו:

אלא או כדרבא או כדר' אשי ולאפוקי מדר"ח. ונדחק רש"י הא כרבא נמי לא נשמע דלמא דוקא כרב אשי דלא רבותא כולי האי כדרבא. והמפורשים הקשו אכתי בפ"נ חציו ונחתם כלו למה לי. ולפע"ד גם עתה ידע דדרך משנתינו לא זו אף זו ולא זו ואצ"ל זו אלא דהוה סד"א דכל בבא בא להשמיענו דין מחודש שלא נודע עדיין והכל ע"ד לא זו אף זו. ואתא התרצן וקאמר ולטעמיך וכו' אע"כ שנה לא זו אף זו בלי שום חידוש דין רק בהדרגה בעלמא. ובהס"ד הוה ס"ל דבעי' חידוש דין והנה תנן במתני' נכתב חציו ונחתם כולו אע"ג דכלו נחתם בפניו וליכא אלא משום איחלופי ולזה הרי אומר ג"כ בפני נכתב חציו וליכא לאיחלופי קמ"ל אפ"ה פסול כיון שאין זה עיקור החצי כי הוא חציו השני מ"מ אתי לאיחלופי והוא חידוש דין בחששא דאתי לאיחלופי. ולא זו אף זו נכתב כלו ונחתם חציו בפניו ועל חציו השני מעיד הוא ואחר דהשתא איכא כולי כתיבה וה"א תו ליכא לאיחלופי קמ"ל דחיישינן לאיחלופי בני ריבעא דממונא אפומא דחד ולא שייך לזה הכירא דנכתב כלו. נמצא דינו של רבא מבואר במשנה אבל דרב אשי אין זכר למו במתני' אלא כיון דידעינן דרבא דהוה לא זו אף זו בענין איחלופי ממילא ידעינן דרב אשי מק"ו דהא דרבא הוה רבותא טפי מדרב אשי. אבל לאפוקי מדר"ח וא"ש:

גידוד חמשה ומחיצה חמשה. עיין פנ"י דיישב שיטת רש"י דכוונתו לא מה חריץ גופא דהיינו ממש בור וחולייתו אלא מיירי ממקום המוקף מחיצה ה' וגידוד ה' אי מצטרפין לעשות המקום רה"י אעפ"י שהעומדים שם אינם רואין מחיצה עשרה ע"ש ונכון הוא: