חידושי חתם סופר על בבא בתרא כט:

רמי בר חמי ורב עקיבא בר חמי וכו' עיי' בס' אבן עוזר דבר נאה ומתקבל בישוב ק' תוס' שא"כ אותו שהחזיק שנה יאמר שהיא שלו ותירץ דכל ג' שנים עדיין הוא ברשות המוכר הראשון והמוכר נאמן למי מכר כל זמן שמקחו בידו וג' שנים הוה כמקחו בידו אבל ע"י שש שנים מפוזרות הוה ס"ל דהוה חזקה נגד המוכר ע"ש:

בשכוני גוואי עיפירשב"ם והקשה רמב"ן הא עביד אינש דמשייר דרך לעצמו ועוד א"כ מ"ט דרבא ובתשו' ב"ח סי' ז' פי' דק' רמב"ן ע"ד ממ"נ ובקצה"ח לא ירד לדעת הב"ח ואני אפרש בעזה"י ואומר אי בעל שכוני גוואי לא הי' לו על זה כ"א דרך בעלמא א"כ אין זה שום ביטול בחזקתו של זה שהרי החזיק כדמחזק אינשי רק זה יצא ונכנס דרך עלי'. ולא בא אלא לומר דהעברת דרך הוה כמו מחאה לא ביטול חזקתו אלא אין צריך למחות. וא"כ שפיר קאמר רבא הממע"ה כיון שעכ"פ חזקה מעלי' החזיק והספק הוא במחאה א"כ הממע"ה ולק"מ ארבא. אך ק' אר"נ מהיכי תיתי לומר דהעברת דרך הוה מחאה דלמא שייר דרך לעצמו. אך אולי י"ל שלא רק העברת דרך בעלמא הי' אלא שהשתמש עמו ממש כמ"ש במרדכי וכדמשמע מלשון רשב"ם שכ' ישתמש עמך בבית החיצון עכ"ל וא"ש ר"נ דבזה לא שייך שייר דרך לעצמו אלא לפ"ז ק' ארבא מ"ט כיון דהספק הוא בהחזקה עצמו לא שייך הממע"ה וק"ל. אלא שרשב"ם נשמר מזה בד"ה עליו למערער וכו' וס"ל לרבא וכו' עיי' וק"ל:

זיל ברור אכילתך ברי"ף מייתי דעת גאוני' דמיירי דלא ידוע הקרקע שהיא של מערער והימנו רבא במגו דלא הי' שלך מעולם והקשה רי"ף מפ"ב דכתובו' מודה ר"י. וי"ל עפ"י מ"ש בפרטי רמ"ה דמעובדא דבר סיסין מוכח דאם אין ידוע שהקרקע של מערער רק נקרא שמו עליו הרי היא בחזקתו ומוציאים מהמחזיק עד שיבי' ראי' א"כ י"ל דמיירי בכה"ג שלא הי' ידוע למערער אלא ע"י קריאת שמו עלי' ור"נ לטעמי' בעובדי' דבר סיסין דקריאת שמו מילתא הוא ואין כאן מגו ורבא לטעמי' דקריאת שם בר סיסי' לאו מילתא היא ומהימן במגו עיי' וק"ל: