חידושי אגדות על נדרים נ:

אייתינון ליה כולהון כו'. פירשו בו ממדת חסידות הוא ולא ממדת הדין וכלפי מ"ש בסוף קידושין הספני' רובן חסידים והיינו דהקוף עדיין לא בא לידו כדמשמע אייתינון ליה כולהון ודקאמר אתיוה ליה כו' לאו בידו ורשותו ממש קאמר וק"ל:

תורה מפוארה בכלי כו'. עיקר הך מלתא מפורש פ"ק דתענית דאף ד"ת אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה ואיש הנאה ויפה דרכו להגיס דעתו כההוא עובדא דנזיר בפ"ק ועיין פירש"י פ"ק דתענית והתוס' כתבו שם הא דקאמר אילו הוה סנו הוי גמירי טפי פי' אם היו שונאים היופי היו חכמים ביותר עכ"ל כוונו ג"כ לזה דר"ל דודאי אין זה תלוי בטבע הבריאה שיהיה המכוער גמיר וסביר טפי מן הנאה ויפה אלא דה"ק אי הוה שונאין היופי ולא היו מגיסין דעתן מחמת יופיין הוו גמירי טפי מדהשתא וכן משמע הלשון אילו הוו סנו כו' מלשון שנאה ולא קאמר אילו הוו מכוערין הוו כו' ודו"ק:

א"ל שמואל רבך הכי דנן כו'. פירש"י בתמיה ולולי פירושו נראה דבניחותא קאמרה דשמואל רבך נמי הכי דנן לי והשתא ניחא דקא"ל דא"כ ידעת את שמואל רבי דהכי דן אותך למה באת לפני תלמידו וקא"ל אין גוצא כו' וא"ל א"כ לבזויה קאתית לפני לפי דעתך דלא יפה דנך תהוי כו' וק"ל:

אבותינו אמרו נשינו טובה כו'. בפרק ב"מ מפרש ליה נשיתי טובה זו בית המרחץ כו' ועוד כמה דברים אבל לרבי לא משמע ליה לפרש כן דלא שייך בהו שכחה כי הך דהכא הרבה מיני לפדי דשייך בהו שפיר שכחה וק"ל:

עביד ליה הלולא לר"ש בריה כתב על בית גננא כו'. לא הזכיר מי הוא הכותב ובנוסחת ע"י ולא אזמניה לבר קפרא כתב על בית גננא כו' וקאי על בר קפרא שהוא הוה כותב על עצמו כן שבהוצאה גדולה כזאת שהוציא רבי לא אזמניה לבר קפרא לבית גננא פי' הר"ן לסעודת נשואין ויותר נראה לפרשו כמשמעו שהוציא כן על בית חתנות דבנו וק"ל:

א"ל אם לעוברי רצונו כן כו'. אינו דומה כפירש"י שהיה מגנהו כן על שלא זימנו אלא שהנראה דמעיקרא נמי כוונתו לשבח וע"פ מ"ש שיש אדם שזוכה לב' שלחנות העה"ז ולעה"ב כמו רבי וחביריו ויש צדיקים שאין זוכין רק לעה"ב אבל הרשעים אינן זוכין רק לשלחן א' שבעה"ז ולזה אמר ברמז מעיקרא אם לעוברי רצונו בעה"ז כך כמו לעושי רצונו שהם רבי וחביריו כ"ש שיהיה לעושי רצונו כך בעה"ב שבזה יזכו עושי רצונו טפי מעוברי רצונו ולפי שהם לא הבינו כוונתו פי' דבריו אח"כ אם לעושי רצונו בעה"ז כו' ודו"ק:

יומא דמחייך ביה ר' אתיא פורענות' כו'. דרבי בעל יסורין הוה וכל שני יסורי דרבי לא אצטריך עלמא למטרא כדאמר פרק הפועלים ובר קפרא ודאי דהוה ידע זה אלא דהוא סבר על ידי שישמחו יזכה לעה"ב כדאמרינן בתענית פ"ג הנך בני עלמא דאתי נינהו דאינשי בדיחי הוו. :